לזכר

לזכר צחוק  הילדים שהדהד בגנים
בו שחקנו חמש אבנים
והעפנו בתים
ניצחנו והפסדנו על פי 
הכללים והחוקים
המוחקים
תווי צוחקים

לזכר המשחקים
שהפכו יותר מתוחכמים
ולא ראינו פני חכמים
ראויים מספיק
לזרום  באפיקים .
לעבר האופקים
XXX
לזכר העין שנותרה פקוחה
והחול נפל לקולות בוכים
מכל אבן שחוקה ורוחה
בדרכים היישר לתוככי האישונים
ולא נותרו מספיק כוחות סוס בעפעפים
הדוחפים וחוסמים
חולות נודדים הנכנסים
מבעד  לריסים.

מלבד מניפות וטחנות רוחות

שלא היה אפשר ללכת
לעצום עיניים כשלשום
להתרפק על חלום
כמיום האתמול באורחות התום

בנתיבות פעמי שלום 

לזכר הימים שזרקנו אבן על אור
והפנס השתקף ונתקף עור כחול
הלב התאבן כזכוכית אריחים
והאור נשבר הציף 
בזחיחות דרכים
כל שנותר לטאטא ולהעיף
בקו ישק ורציף רסיסים
הנושרים פריכים
ולבסוף להגיף את התריסים
XXX
לזכר ערב אחד פתאומי
שהסתיו נשר יחד עם העלים
שבו לטעמי היה אפשר
להפוך עריקים
אבל הפכנו חיילים עם מדים
ירוקים

שעלתה הלהבה ואש קיצים 
ניתך הרעים ברקים
האהבה שכבה באין חבלים
סולם עשוי מעורקים
על האומרים וההבלים
מתוחה על שדה מוקשים
דרכנו על גבה עם יתר האנשים
הייתה לכאורה הליכתנו בטוחה
חצינו גבול ומעברים צרים
עד הביצורים
והמים הצרים
XXX
שכבד המסע, המשא הכביד
בעודנו הולכים על שלבים
השלכנו תחילה חפצים.
ופקעו הוורדים

מהתרמילים נשרו הרימונים
היא עפעפה פעמים,
פקחה וסגרה ריסים
שהחפצים היו עפים ופוגעים
התפוצצו בנימים גם יתר המוקשים
מההדף נחתנו טלאים
מוכתמים
לוחמי נחתים העטים
על חופים מוקצפים
שם לבסוף נקרע סולם
חבלי אבי העורקים.
והנחתות נסחפו למים עמוקים
והעמיקו הקמטים
ועוד מספר מתים
הונחו ביננו ובעיתים.
XXX
לזכר ולמען שאני אוהב אותך
בין שרידים
שהפליטים מספרים לי ובאים אישית,
חרשית לוחשים על אנשים
שראו אותך בי
לא חזרתי למחזר דרכים
נרשמתי בספר הנעדרים
בו עמד גם שמך
ממשי ורגעי רשום לכל מן דבעי
הפותחים תיקך השואלים שלומך

לא שמעו קולך