ארצי

אַרְצִי

            אֲנִי אוֹתָךְ אוֹהֵב,                          

            וּכְבָר אֵינֶנִי נַעַר.                

            נִצְרַבְתִּי בְּלַהַב מִדּבָּרֵךְ,        

            נָזִיר מֵעֵץ וָיַעַר.                            

            בְּזַעֲמֵךְ, עוֹרִי סָמַר,                       

            מִקֹּר חָרְפֵּךְ וָסַעַר.                        

            יָדַעְתִּי יְמֵי מָצוֹר                          

            רַבִּים  בְּגְבוּלוֹתַיִךְ.                       

            וּשְׁעוֹת  מָגוֹר                               

            בְּלִי שְׁנַת בְּלֵילוֹתַיִךְ.                      

            רֵיחַ פַּרְדֵסַיִךְ                               

            נָסַךְ בִּי שִׁכָּרוֹן.

            שֶׁנָמוֹג בְּחַמְסִינַיִךְ

            מַכִּים בְּקֵהָיוֹן.

            שָׂמַחְתִּי בְּחַגַּיִךְ.

            עָגַמְתִּי תּוּגָתֵךְ.

            עִתִּים רְאִיתִיךְ

            יָפָה עוּלִת יָמִים,

            עִתִּים זְקֵנָה בָּלָה

            קְמוּטָה מֵרֹב שָנִים.

            בְּכָל תַּהְפּוּכוֹתַיִךְ

            שֶׁלִי הָיִית תָּמִיד

            אַחַת וְאֵין בִּלְתָהּ

            לַנֶּצַח קִדַּשְתִּיךְ.