על הביקורת
מאת חגי קמרט, ירושלים
פרק רביעי
אתיקה של ביקורת
מבוא
נכון, לא כל אדם נולד משורר, אך ישנם גם כאלו, שלמרות שאין להם את זה, הם אוהבים שירה ורוצים מאוד להתנסות בכך ולהיות משוררים בעצמם. אני מאמין שבפרק חיים מוקצב זה שיש לנו, יש לתת לכל אדם את ההזדמנות להגשים את מאוויי לבו, במיוחד שכח רצונו אדיר הוא.
השירה איננה כרפואה, חיי אדם אינם תלויים בה. היא באה בעיקר לשם הנאה וכן ככלי ביטוי לפרט, לבטא את רחשי לבו או לשתף את הקהל בחוויותיו. אם ניקח שיר שלכל הדעות יעמוד בבחינת הביקורת כשיר גרוע עדיין שיר זה לא יזיק לאיש ולא יהווה סכנה לציבור. יש לזכור שהמחבר עצמו השקיע מזמנו וממרצו והוא על פי רוב בטוח שהשיר שיצא מתחת ידו הוא שיר טוב.
המקל! (והגזר...)
בהיותי חבר במספר פורומים נתקלתי לא אחת בגישה מוזרה ביותר, הסוברת ששיטת המקל היא שיכולה לדרבן יוצר לכתיבה טובה יותר ולהעלות אותו על פסים נכונים. הדוגלים בגישה זו לא מהססים להשתמש בכל האמצעים השלילים שמעמידה הלשון לרשותם, כמו בוטות לשון, לגלוג, זלזול וציניות הרסנית חסרת פשרות. אמנם ישנם יוצרים בעלי עור של פיל, שאינם רגישים להתבטאויות אלו, אך ספק רב אם ההכאה מעין זו תעורר אותם לשפר כתיבתם. הרגישים, או שעוזבים במוקדם או במאוחר את הפורום או שלשון הביקורת גורמת להם להשיב מלחמה שערה ובכך מאבדת הביקורת את כוחה והופכת לקטליזאטור למריבה נפסדת.
בראותי את המבקר כאדם הנושא על כתפיו אחריות כבדה מאוד כלפי המבוקרים שלו, נראה לי על פניו ששיטת המקל יותר מאשר יכולה לבנות, יכולה להמם לדכא ולהפיל את היוצר אל הקרשים. בעיני עדיף לנקוט לשון מכובדת, המכבדת את המבקר והמבוקר כאחד. ביקורת שלילית המובעת בלשון לא תובענית, לא נוקשה, אלא רכה יותר, מתחשבת יותר, תשיג, לדעתי, את המטרה טוב יותר ומהר יותר.
מהות הפנייה וטיבה
במצב הקיים מצאנו כמה מהויות בפניה בביקורת שלילית. נציין מספר דגשים:
· התעלמות מהשיר כמוה כביקורת הסותמת ולא מפרשת, בעיני היוצר. היא מתסכלת ופוגעת ביוצר, הן לגבי שירו זה והן לגבי המשך דרכו. אי תגובה לפעמים יכולה להיות הרסנית.
· לכן חשוב מצד המשתתף בפורום לציין, לפעמים, את גורם הזמן כמעכב בנתינת ביקורות, ולו רק כדי למנוע מהיוצרים לשייך אי תגובה להתייחסות שלילית ליצירתם. והרי חוסר בזמן הוא מצב נכון ואמיתי.
· נידוי על ידי חרם אינו מצב הולם לפורומים של כתיבה יוצרת. שהרי יש לזכור את המטרה: לאפשר לכל כותב להשתלב, לפתח את עצמו וללמוד את שאהבה נפשו, קרי מלאכת הכתיבה.
· בחירת משפט אחד או שניים יפים והבאתם כציטטה, בלווי הערה המשבחת משפטים אלו, מהווים ביקורת שהיא יותר מכשילה מאשר תורמת. מחשבת היוצר מתמקדת בשני משפטים אלו, מתוך מחשבה שאלו הם היהלומים שבכתר, ולכן סבור שכל השאר הוא טוב.
· נתינת ציונים: כמו "לא רע", "יכול להיות יותר טוב", "טעון שיפור" הם חוות דעת שבעצם לא בונות דבר. אפשר שהן יותר טובות מאי מתן תגובה, אך עם זאת אינן תורמות דבר וחצי דבר ליוצר בדרך התפתחותו.
· תגובה מתחמקת: כתיבת שיר דומה כתגובה לשיר היוצר. אין בכך מאומה בכדי לתרום לו ליוצר אלא ניצול הכנסת עוד שיר מעבר למכסה הנהוגה באותו פורום.
· מובן מאליו שכל התגובות הבוטות, המזלזלות, הלעגניות וגסות הרוח, אינן מוסיפות כבוד למבקר. נהפוך הוא; הם מורידות אותו אלי בור תחתיות, ומאירות אותו באור שלילי חזק בעיניי הכותבים האחרים. הן משפילות את הכותב המתחיל ומתגרות בכותב הוותיק. מן הרצוי הוא שהכותבים יבערו רע זה מראשית הופעתו, כדי לשמור על אופיו הטוב והרצוי של הפורום שלהם.
· ציניות: ציניות היא אם כל רע ופגיעתה קשה ביותר בכותב המתחיל, המצפה לרצינות כלפי יצירותיו. אפשר בהחלט לרדת, בציניות קלה ומשעשעת, אם וכאשר השיר הוא חיובי מעיקרו. אך בשיר שהביקורת מוצאת אתו כלא טוב חשוב להימנע מכל ציניות לסוגיה.
· פרגון: הפרגון בעת ביקורת שלילית הוא כעין מעשה רמייה. כאשר השיר הוא לא טוב בעיניי המבקר הרי הוא לא טוב ואי אפשר לפרגן לכותב על יצירה שאינה טובה, אחרת יהפוך הדבר למכשלה. לעומת זאת הצבעה על הגרוע בשיר, תוך כדי זה הצבעה גם על הטוב שבו, לא ירתיע את הכותב ובמקביל יעזור לו לשפר את כתיבתו.
· כותבים שאינם יודעים לבקר או לנתח שירים, או לא מעוניינים בכך, מוטב שפשוט יאמרו את שבלבם בכנות וביושר, ואני משוכנע שהדברים יתקבלו בהבנה מלאה.
מצב מוצע
בבואנו לבקר שיר שהוא, לדעתנו, בבחינת גרוע, לדעתי יש לקחת בחשבון את הדגשים שלהלן:
- חכמים היזהרו בדבריכם:
זו כל התורה על רגל אחת. הזהירות הזו באה מכמה נקודות מבט:
מבחינת המבקר. תמיד אמור לעצמך "גם עלי עוד ללמוד". ברגע שאתה המבקר אתה השופט העליון, גם לגבי היצירה וגם לגבי היוצר. היצירה היא חלק מנשמתו של היוצר, ואי אפשר להפריד בין השניים כל הפרדה כזאת היא מלאכותית בלבד. לכן היזהר בדבריך. אתה בהחלט יכול לבקר שיר שלדעתך גרוע, אך עליך לשקול כל מילה, שמא תפגע במוטיבציה ובמורל של היוצר, עד כדי אפשרות של איבוד הביטחון העצמי ואיבוד הרצון לכתוב. הדברים אמורים בעיקר לגבי כותבים מתחילים, מאחר והוותיקים כבר די מחוסנים כלפי הביקורת ויודעים להכיר בדרכיה רזיה והתחכמויותיה.
- אופן הפניה:
לשון הפנייה בביקורת השלילית חייבת להיות זהירה שבעתיים בבחירת מילותיה. להלן מה שאסור בבחינת חוק בל יעבור:
הבוטות אסורה!
הלגלוג אסור!
הזלזול אסור!
היהירות אסורה!
ההתנשאות אסורה!
קיצורו של עניין, כאשר הביקורת עומדת להיות שלילית, יש לבחור היטב את המילים, כך שמצד אחד המבקר יאמר את האמת לאמיתה אך מצד שני הוא יאמר זאת ברכות ובלשון כנה ומתחשבת.
עצות מסכמות לביקורת טובה
· ראשית, בבואך לבקר נסה להעמיד עצמך לרגע במקום המבוקר כאילו זה השיר שאתה כתבת, ואז חשוב פעמיים. כך יש סיכוי שתכתוב את ביקורתך, כמו שהיית רוצה שיכתבו לך.
· עצה נוספת: כתוב את ביקורתך אך אל תשלח אותה עדיין. שמור אותה בצד ועבור לשיר אחר. עכשיו חזור לשיר ראשון, קרא שוב את השיר ואת הביקורת שלך, וחשוב היטב אם לא טעית בביקורת ואם לא החמרת בניסוח התגובה. רק עכשיו תקן (אם יש צורך) ושלח.
· חשוב לתת את הדעת על אופן התגובה, בעיקר במעגל סגור של פורום באינטרנט, שכאן איש לא רואה את פני חברו ולכן רמת ההעזה גבוהה יותר ובהתאם לכך גם רמת הרגישות גבוהה מהרגיל.
· ומילה אחרונה למנהלי פורומים: עליכם לעמוד על המשמר לגבי נושא האתיקה של התגובות ולא לאפשר חרם או פגיעה לשונית בכותב.
