אַשְׁלָיָה

מִבַּעַד לַתְּרִיסִים,

לְמַבְּטֵי הָאוֹר גּוֹן שׁוֹנֶה ,

קַוִּים הוֹפְכִים לִרְסִיסֵי צֵל,

תְּנוּעָה קַרְדִינָלִית לְפֵרוּרֵי מֵידָע.

לְמַבִּיט מִבַּחוּץ, אֲנִי

נִרְאֵית לְבֶטַח נְטוּלַת קַוַּי מִתְאָר,

פְּסִיעוֹתַי רַכּוֹת, מְזַמְּנוֹת יְצִיאָה.

אִם רַק תִּתְקָרֵב מְעַט, תִּוָּכַח,

שֶׁפָּנַי אֶל הָאוֹר, לֹא מִמֶּנּוּ.

אִם רַק תִּתְקָרֵב,

בִּנְגִיעַת יָד אַחַת אֵהָפֵךְ לְבָרָה,

תְּנוּעָתִי תִּקְטַע, תֵּעָצֵר.

מִבַּעַד לַתְּרִיסִים, אֲנִי

                                      דּוֹמֵם.