נאסף

נאסף/רון אביטל

חבוש כומתה המכסה את אווילותי, אני ניצב למלחמה אל מול אהבתי

כבוש באמונים לה נשבעתי, אני מאבק את פניה וטווח את דמותי 

כשכיר חרב של משנתי מגאל בדם את בושתי,

רומס את צלמה ומראה לה גבורתי

כלוחם אמיץ בשדה הקרב אני גואל את אדמתי, צולח את נפשה ואוחז במנתי

נאמן למלחמתי, הס מחריש את מילותיה ומראה לה שלטתי

כקלגס רחמן מכער את יופייה של נערתי,

מדמים את עולמה ומוכיח לה צדקתי

כשומר סף מביא עליה את קצי, משחר לאבדנה ומגְלה מנחלתי

מוטרד משלוותי מגרה את חושיה ומשיב את מלחמתי

כאמון על שאול מחייתי, מפיח רוחה ומסדיר נשימתי,

אבל את חסרונה ומבכה על חולשתי

והיא שלווה...