"גן עדן"

פתחתי את עניי...

מסביבי הכול פרח.

נרקיסים רכפות וורדים.

והפרחים הפיצו ריח נעים כול כך...

היו עוד הרבה פרחים וצמחים כול כך מדהימים,שלא הכרתי .שעוד לא ראיתי בחיי.

היו עצים גדולים שעליהם פרחים ופירות מכול הסוגים והצבעים.

לא ידעתי היכן אני, זה היה מקום חדש.

לא ידעתי באיזה שנה או יום.

אך לפי העלים הירוקים והפרחים הפורחים ניחשתי שזוהי עונת האביב.

שמעתי ציפורים מציצות ומים זורמים.

אני חושבת שזה היה הרגע הכי קסום ויפה בכול חיי.

זה היה ממש כמו גן עדן.

החלתי ללכת אחרי קול המים הזורמים שהיה נעים כול כך לאוזניי.

התחלתי לדמיין בראשי את המקום ליד הנהר הזורם:

פרחים נוספים,בעלי חיים,מדשאה..ועוד דברים רבים עלו בדמיוני.

זה נתן הרגשה כאילו יש שמה עצבות של הצמחייה.

הגעתי לנהר, שמה הצמחייה הייתה נבולה לגמרה.

הריח הנעים שהיה מקודם הפך לסירחון בלתי נסבל.

שררה אפלה במקום.

המים היו מזוהמים והרח הרע בא מהמים, ריח של ביוב.

המקום הזה היה יכול להיות כול כך יפה.

אך מישהו חסר לב החליט להרוס אותו, להחריבו .

ליבי יתמלא בכאב ובעצב , המקום שהיה יכול להיות הדובדבן שבקצפת הוא מקום מוחרב.

מוחרב על ידי אנשים.

לולא האנשים היו מחריבים את המקום המדהים והקסום במי ביוב לא היה נהרס לי החלום הכול כך קסום והמיוחד הזה.

לולא האנשים היו מחריבים את המקום המדהים והקסום במי ביוב העולם היה נירא שונה , הוא היה נראה יותר יפה.