כמו ילד קטן הוא בכה לי. אי אפשר לסמוך על גבר שבוכה, זה מעורר רחמים. היא ישבה על הספה בסלון בלי תזוזה, נאנחת. לאן נעלמו הגברים האמיתיים? היא סרקה את הבית בעייפות, מתבוננת בבלאגן שנשאר מהלילה בחדר השינה. שמיכה על הרצפה ובקבוקים מגולגלים ליד הדלת, מטפטפים ריח חמוץ וחריף. גם לסלון לא חסר איזה ניגוב, היא הבחינה במאפרה הפוכה על השטיח. גרי בחיים לא היה בוכה , הוא היה מוכן למות לפני שהייתי תופסת אותו עם דמעה .
אתמול נגמר הסיפור עם אלעד . בדיוק במקום של המאפרה על השטיח הוא ישב מכופף ולא הצליח להוציא מילה מהפה . הם נפגשו כבר יותר מחצי שנה ובזמן האחרון דווקא היה נראה שהם נכנסים למסלול יציב. שיחת טלפון פעם ביומיים–שלושה , לילה של חיבוקים פה, סרט בדי וי די שם . מן זוג שכזה, חשבה. אתמול, על הרצפה ,כשכהוא חיבק את הברכיים, היא לא הייתה בטוחה אם באמת ראתה את הכתפיים שלו רועדות. היא בעצמה כבר הייתה על סף בכי מכל הלילה הארוך הזה כששמעה אותו מושך באף וראתה שהוא מנגב את העיניים.
נקניקייה האלעד הזה. היא גירדה בכוח כתם יין מהספה , גרי בחיים לא היה נבהל ככה. לא גרי , הצלם מקליפורניה עם העדשה המודלרית ומכנסי החאקי הנצחיות . הוא היה משתלט על הכל בלי לעשות מזה עניין. היא הציתה לעצמה סיגריה מול החלון וראתה איך הבוקר עולה לאט על פלורנטין. לא היה הרבה מה לראות. בשעות האלו הרחוב דומם ועזוב , ריק.
היא נשפה את העשן אל הסורגים, חושבת על הגוף העצום של גרי. היו לו זרועות עבות ורגליים של כדורגלן , גבוה כמו עמוד תאורה עד שהייתה צריכה להאהיל את היד על העיניים כדי לראות אותו בשמש.
לאלעד היו ידיים קצרות ורגליים דקות . "הצלופח הלבנבן הזה", היא אמרה בקול, מרימה קונדום מרוקן מהרצפה ,זורקת אותו בגועל לפח. עברה לה התכווצות עמומה בבטן , הוא לא גמר , רק ליטף לה את הגב בעדינות ואמר "אני מצטער , אני מצטער".
היא ידעה שמשהו לא בסדר, שכבר שבועיים שהוא שותק שתיקות ארוכות .שמאז שהתחילו להתקרב הוא נבהל, היא ידעה את זה, אבל הליטוף שלו פיזר לה את הענן השחור עד שכמעט נרדמה. אז שמעה אותו מלמל "אני לא חושב שאנחנו יכולים להיות ביחד , אני מצטער ".
הפחדן האפס הזה.
היא מעכה את הסיגריה בתוך המאפרה , בחוץ התחילה רוח רעה של פברואר, היא הצטמררה וסגרה את החלון, נזכרה איך לפני שנתיים גרי עוד היה בסדר גמור. הוא נראה כמו ג'ון ויין מטופש בשדה התעופה ההוא בירדן ,כשטס לנסיעת עבודה לסודן . זאת הייתה נסיעה ארוכה והוא לא היה ממש טוב בלכתוב , אבל היא הכירה את הגבר שלה ולא דאגה , מה כבר יכול לקרות? הוא ועוד ארבע מזדקנים מנשיונל גאוגרפיק בג'יפ?
כשגרי חזר היא לא הבחינה בשינוי מהותי, עד ליום בו הוא סיפר לה על הטיגריסים הירוקים שהוא ראה בחצר הבית . רק אז היא התחילה להבין. קמה בבוקר להכין קפה ומצאה אותו יושב במטבח עם אקדח.
"משוגע, הבהלת אותי , מה יש לך?" היא התרפקה עליו.
"אני שומר עלייך , על הבית. יש להקה של טיגריסים שלא מוכנה לזוז מהמדרגות " היא קפאה , גם עכשיו עוברת לה צמרמורת כשהיא חושבת על זה. היא הציצה לחצר ולא ראתה כלום.
"טיגריסים ירוקים, אני לא בקי בזן , אבל אלה נראים לי הכי מסוכנים , רובצים-רובצים עד שהרעב מתעורר ואז הם יכולים לשחוט כבשה בשנייה, אני אומר לך , אני נעלתי את הדלת הקדמית תנעלי גם את האחורית , לפה הם לא נכנסים."
אז היא עוד חשבה שאפשר להחליק את זה , אולי הוא לקח איזה משהו יחד עם החבר'ה בג'יפ. היא הבינה שמשהו מאד לא בסדר ביום בו הוא רץ לים כי ראה יענים מעופפים מעל חוף עלמה ביץ'. היא הזדקפה באיטיות , מיישרת כתפיים.
לקחה את כוסות היין לכיור וחשבה על איך לפני פחות משלוש שעות אלעד נצמד אליה. הוא חיבק אותה חזק והצמיד את הראש שלו לחזה שלה , היא ליטפה לו את התלתלים והוא עבר עם השפתיים על השד הימיני שלה, ליקק וינק . חולשה חמה עברה לה בין הרגליים.
אויש לעזאזל עם זה . היא זרקה את האפר לפח . אני צריכה גבר-גבר.
היא הוציאה את הציפית מהשמיכה ועשתה תרגיל לחשיבה אופטימית, ניסתה לדמיין לעצמה את הגבר הבא שיבוא. הוא יראה כמו מרלון ברנדו , כן. ממש לפני שהשמין ונעשה אלכוהוליסט . עם חולצה צמודה שמבליטה שרירים ושיער מבריק . הוא ידאג לי, היא חשבה. היא החליפה סדין , היה בו ריח פתל וחומץ , ריח הזיעה של אלעד. ברנדו שלי יחזור בערב מהעבודה, נגיד מהנגרייה, יכנס לבית , יתפוס אותי במותניים ויצמיד אותי אליו ואז נעשה אהבה כל הלילה. זאת תהיה אהבה אבל זה יראה כמו זיון . כמו שני זרים חרמנים אחרי לילה של אלכוהול . הוא ייקח אותי , היא חשבה, בלי לבקש רשות, ייקח אותי ויזיין אותי.
היא ניסתה להיזכר בסקס עם גרי. עם אלעד היה רך ונעים. לא היכל התהילה, חשבה, אבל בהחלט נעים, במיוחד כשהיה מתפרק ופועם בתוכה .
היא זוכרת איך בפעם הראשונה ששכבה עם אלעד הוא היה רציני ומרוכז. היא התפשטה מהר-מהר , הורידה ממנו וממנה את הבגדים בדחיפות עד שנרגעה.
אחרי שגמרו היא לא נתנה לו ללכת והוא חייך , נבוך .היא זוכרת איך היא הופתעה כשליטף לה את הפנים והסתכל עליה כל כך קרוב עד שכמעט לא נשאר בניהם שום רווח וכל מה שראתה זאת עין חומה ועגולה.
קור עמום עלה לה במעלה החזה וצרב לה את הגרון. היא ניערה את הראש, מפזרת את התמונה של העיניים שלו . אידיוט.
גרי היה נוהג ללחוש לה מילים גסות באנגלית , זה היה מראה די מביך אם לומר את האמת , היא חייכה לעצמה ,תמיד היה כזה שתקן ומופנם ,מן גרי גדול ושקט כזה, אבל במיטה פתאום היה נכנס לטראנס .איך כמעט נחנקה מלהבליע את התקף הצחוק בפעם הראשונה כששמעה
Fuck you beach! ממש כשעמד לגמור . נו, סלחנו לו על זה, לא ככה? היא שאלה את הבחורה העייפה שעמדה מולה במראה . את נראת זוועה , אמרה לה , מותחת את העור מתחת לעיניים.
הפלאפון צלצל , הגוף נידרך . אלעד ? על המסך הירוק ריצדה הכתובת אמא . האוויר התרוקן ממנה ,כמו מפרש רפוי. בכיין, מי צריך את הילדונת הזאת בכלל? אני צריכה גבר אמיתי , היא שמה את הפלאפון על השְקֶט.
