לוּ תֶּאֱרַךְ הַשָּׁעָה

            לוּ תֶּאֱרַךְ הַשָּׁעָה

            הַשָּׁעוֹן בְּמֵרֹוצוֹ הָאַכְזָר

            תִּקְתוּקָיו שׁוֹלֵחַ כְּמִזְכָּר

            מוֹנֶה כָּל רֶגַע חוֹלֵף 

            כָּל שְׁנִיָּה, כָּל דַּקָּה, כָּל שָּׁעָה

            וְחוֹלְפִים הַיָּמִים

          שָׁבוּעוֹת וִירָחִים

            מִצְטַבְּרוֹת הַשָּׁנִים

            וּמִתְרַבִּים הַקְּמָטִים

            וְאָנוּ הוֹלְכִים יָד בְּיָד

            מֵעֵבֶר לְגִיל עֲמִידָה

            בִּנְתִיב הַבִּינָה וְחָכְמָה

            וּכְבָר אָנוּ בְּשַׁעֲרֵי הַזִּקְנָה

            וּבַלֵּב מִתְנַגֶּנֶת תִּקְוָה:

            לוּ תֶּאֱרַךְ הַשָׁעָה

            וְנִגְמַע עוֹד וְעוֹד מִדֻּבְשָׁהּ

            שֶׁל מַתַּת רֵעוּת מֻפְלָאָה

            אַחֲרֵי שְׁנוֹת עָמָל וּתְלָאָה.