יצירות אחרונות
צבוע (2 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (7 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (13 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שירים
עשר שניות לפניעשר שניות לפני עיינו היו בוהקות. קולו היה צרוד. הוא כוון עליו את כלי הנשק וצעק משהו בגרמנית. ואבא לא זז הוא היה כפוף על הרצפה והסתכל עליי במבט כואב ועצוב. רציתי לצעוק שיעזבו אותו לנפשו אך לא יכולתי הרגשתי כול כך חסר אונים ליד הנאצים בעלי הכוח הרב. אני בסך הכול ילד בן 13 וצריך לראות את אבא על הרצפה כשמכוון עליו כלי נשק , אני לא יכול לעמוד בזה איני יכול לעמוד מולו ולא לעשות כלום אבל אם אנסה לעשות יהרגו את שנינו בלי להסס. על לחיי ירדה דמעה, דמעה של כעס עצב ופחד. "לא..לא... תעזוב אותו" רציתי לצעוק אך מפי לא יצא הגה. אבא הביט בי ובשפתו אמר בלי קול "תהיה חזק תמיד אהיה איתך" עינו החלו לדמע זה היה כמפל דמעות שלא הפסיק לזרום. ואז נרתה ירייה , זה עשה קול חזק וכואב לאוזניים . ואבא שכב על הרצפה עם כדור במצח ללא זכר לחיים. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |