אַהֲבַת חִנָּם

בְּכִיּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת, סְתָם דֶּלֶת חוֹרֶקֶת  שֶׁלָּהּ וּלִטְרִיקָתָהּ אֵין דָּבָר

דָּמִינוּ לְאֶגְלֵי טַל צְמוּדִים בְּעָלֶה אַגָּבִי, הוּא בַּיָּרוֹק וְאָנֹכִי נִכְמַשׁ

הֵיכָן נִסְתְּרָה הַחֶמְלָה, כִּסְּתָה פָּנֶיהָ כְּנֶגֶד שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ

הֲתוּכַל יַד אַחַת לֶאֱחֹז בִּקְצֵה סַבּוֹן וּרְחוֹץ יָד אַחֶרֶת

מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ לְהָדִיחַ עַצְמָהּ, חִנָּם שְׂכָרָהּ לְמַעַן אַהֲבָה