חזרה ליצירות
שירים

"קבלת פנים בבית היהודי" -הולנד 1946

חוה לוקר | (30/04/2007 20:08) | 109 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
כשהכרתי את האחות
שהיתה פתאום שלי
לא ידעתי
מה זה "אחות"
כי לעולם לא
היתה לי "כזאת".
היא היתה כמעט
בת שמונה,
ואני ,עוד לא בת
ארבע.
אמרה:"אל תאמיני לדוד ודודה
גם מאלה שבאת
-הנוצרים"-כך אמרה-
" מפיהם שקר יצא
ואת -אחותי
וכלם מתו -גם אחי
גם אמא ואבא
גם סבתא וסבא
גם הציפור שהיתה
בכלוב תלויה
על התקרה.
כך שאת לא יכולה
להאמין
ושלא תהיה לך באיש
אמונה"!!!
 
זה היה דיקלום מושלם
שבא מבן אדם
בת "עוד לא" שמונה שנים
ואני לא הבנתי
אפילו את המילים...
היא הסתובבה,
יותר עלי לא הביטה,
אולי כעסה,
משום מה,
אולי
עלי-
או על כל העולם
ברור היום כשמש
לכולם!!!
 
אני לא עניתי
הייתי הלומה
הרי הייתי ילדה קטנה...
האמנתי לכל מילה
ומהר הבנתי
שהכל מאוד רע!
לא קדמוני שם לשלום
לא בחיבוק או נשיקה
אך ממילא
העולם היה כל כך רע!
אז הוצאתי את הכעס
למחרת ואילך
על הבובה...
מסכנה האחות,
מסכנה גם הילדה
מסכינה היתה
גם הבובה.
כולם סבלו מהמלחמה
הארורה!
 

תגובות

חזרה ליצירות