חזרה ליצירות
סיפורים

הסוד

עדן | (01/05/2007 21:47) | 89 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בעודה יורדת במדרגות ונכנסת לרכבה, חשבה על הנסיעה אליה.
המחשבות גרמו לה להתרווח במושבה בנינוחות.
אף אחד לא ידע על הפגישות הללו איתה,לא ידעה מה יחשבו ולא רצתה להיות עדה למתקפות מצד אנשים שלא פתוחים לרעיון.
נוסעת בכביש המהיר לכיוון הרצליה וחושבת על הרגע בו תכנס לביתה אפוף השקט המוקף בגינה מטופחת, תשב בכורסא המוכרת ותוכל להתפרק, להוציא את כל מה שצברה בשבועיים האחרונים בהם לא הגיעה אליה.
בימים כתיקונם אינה עוצרת לחשוב. מתנהלת אוטומטית כמין מכונה שחייבת לבצע את מטלות היום ללא עצירה.
הרוח שפרעה בשערה, המשוח לאחור בקפידה, המוסיקה הקלאסית, התנועה הזורמת ללא הפרעות, כל אלה הרגיעו אותה ומחשבות היום יום פרחו ממנה ועפו.
בעודה נכנסת לרחוב הצר, זרוע בעצים משני צידיו חשבה איך יהיה המפגש בניהן.
מה היא תשאל, מה תאמר ובעודה שקועה במחשבות הגיעה לבית האהוב.
דפקה בהיסוס בדלת.
לא שמעה צליל והחלה לחשוש שמה אין אף אחד בבית המצפה לה.
לפתע שמעה רשרוש מפתח והדלת נפתחה.
היא עמדה מולה, תמירה, אצילית, לבושה באלגנטיות כהרגלה.
הכירה אותה שנה וחצי ופגישותיהן היו עבורה אור בקצה המנהרה.
צעדה אחריה לחדר הצדדי, הקטן, המוכר כל כך.
בשקט נכנסו לחדר, הכורסא המוכרת.
סגרה את הדלת אחריה.
הביטו זו בזו.
ללא מילים ושאלות, חיבקו זו את זו בפרץ מלא תשוקה וגעגוע....
 
 

תגובות

חזרה ליצירות