יש מקור שאומר שכאשר נולד תינוק, הוא יוצא עם ידיים מאוגרפות כסוג של אמירה, שכוונתה כביכול, כל העולם שלי וכאשר אדם נפטר הרי הוא נפטר מן העולם בידיים פתוחות כאומר לא לקחתי כלום.
הוא חי בדיוק כמו החצי הראשון של הנאמר, אי אפשר להגיד איפה בדיוק זה התחיל, אבל היה ברורשכך הוא התנהג כבר בילדותו כשדחק את כל סביבתו הרחק מצעצועיו, ואם אי פעם לא נענו לקריאה זו, הרי שהסוף היה מעורר צעקות זוועה.
זה המשיך בגן, התנהגותו אמרה בצורה בוטה ביותר כי, כל מה שנמצא בטווח העין שלו שייך בעצם לו, ורק לו, אין אפשרות שמישהו יתקרב לאיזה שהוא דבר כזה או אחר וגם אם הוא עצמו נמצא במחוץ לגן... בבי"ס היסודי הוא נתקל בבעיות כיוון שסביבו כבר נוצרו חברות של ילדים שבד"כ התנגדו לו ודחקו את רגליו, אבל עדיין הוא היה נלחם על כל עיפרון מחק או מחברת.
וכך, מתוך המציאות הוא למד להתמודד מול קבוצות, לדבוק במטרותיו ולנצח גם במחיר של דריסת השני, מעיכת העומד מולו, מתוך הבנה כי השני מפריע לו ובולם אותו בדרכו למטרה.
עקרון זה הנחה אותו בתיכון שם הוא אף שיכלל אותו בעקבות אירועים שונים שקרו לו, כאותה מוטציה שמתאימה את עצמה לסביבתה ולקמים עליה.
אחת מתגליותיו החשובות היו כי אם ישנו מישהו בסביבה שיכול לעזור לו לקדם את האינטרס האישי שלו בעתיד הנראה לעין- כדאי לו להשעות את הדריסה עד שינוצל העומד מולו עד תום, קשרים חברתיים שכאלו לכאורה ריככו אותו, הפכו אותו אותו ליצור חברתי,אך בעצם מיקמו אותו בתוך מארג קורים אלא שהוא היה העכביש שבמרכז וכל היתר אך היו חרקים שנלכדו בה.
כשסיים את התיכון והתחיל את לימודיו האקדמיים -חוץ מאופיו ושתי התובנות המרכזיות -חש שעכשיו נחוץ במצבו שיכלול נוסף כדי לקדם אותו לעברה של הפיסגה אליה שאף בת בבת עם סיום התואר שלו, בשלב זה החל להריץ מהלך של מכירת החברה, שבה עשה את הסטאז' שלו, לחברה גדולה יותר שניסתה להישתלט על חברה זו במשך שנים, כאות הערכה למאמציו מינתה אותו החברה המישטלת למנהל זוטר בזמו המיזוג- צעד נוסף בדרך למגדל השן שלו- ומדרגה גבוהה ורצינית מצד התקדמותו האישית בחברה עצמה.
להתחתן לא היה לו זמן וגם לא רצה, היתה לו מטרה מול העיינים ונישואין לא היו חלק ממנה, מלבד זאת לפי השקפתו , הוא ראה במוסד זה הוצאה אחת גדולה הרבה מעבר למה שהיה מוכן להשקיע במשהו שלא מניב רווחים ואף נהנה ממנה אדם נוסף.
בשלב זה החל לסחור בבורסה, בעזרת יועץ השקעות, שלפי חשבונו אומנם עלה כסף רב אך היה אמור להכניסיותר, בגלל נוסחה זו הוא החליף ששה יועצים במשך חצי שנה ויצר לעצמו שם של קליינט בלתי אפשרי.
שידרוג נוסף של חייו האישיים הוא ביצע יחד עם ההודעה על קבלתו כשותף בכיר בחברה , הוא רכש לעצמו פנטהאוז מפואר, במגדלים החדשים שנבנו במרכז העיר, נוסף לקרייזלר החדשה אותה רכש באותה תקופה.
תוך זמן קצר מצא שנגרמת לו הנאה לא מבוטלת להכניס את הרכב לשטיפה ואז כאשר בא לאסוף אותו היה נהנה לקטר על איכות השרות צורת הניקיון והזמן שלקח לרכב לצאת.
אחה"צ אחד כשאסף את הרכב חשב לעצמו שבדיוק הגיע הזמן להחליפו,אחרי הכל כמה זמן אפשר לנהוג ברכב בן ארבעה חודשים, והשתלב בתנועה , תוך כדי חיוך מדושן עונג כאותו חתול שרואה את השמנת מגיעה...
התנועה זחלה באיטיות מרגיזה, כמו שרק תנועה של אחה"צ יודעת, הוא קלט שהרמזור מתחלף הכתום כבר נדלק כשהוא החליט שאת הרמזור הזה הוא עובר, הוא נכנס לצומת ונצמד לרכב האחרון שהיה בדבוקה שלפניו, מעבר החציה היה בדיוק מתחתיו, בעודו מודד את המרחק בין הפגושים וחייך לעצמו בהנאה תוך תחושת אושר עילאי על "גניבת" הרמזור.
בעוד הוא מוריד את ידו לעבר הרדיו משכה את תשומת ליבו תנועה בצידו הימני של הרכב, בעוד הוא מפנה את ראשו הספיק לשמוע צווחת בלמים ועוד ראה את הגריל של המשאית מחליק לכיוונו, כמעט בו זמנית חזרה ידו ללפות את גלגל ההגה בחוזקה כה רבה שהלבינו פרקי אצבעותיו - ובמוחו חלפה מילה אחת בלבד לפני הריסוק הטוטאלי של רכבו- מוזר!!
מכבי האש שהגיעו למקום התאונה נאלצו להפריד את ידיו מההגה בעזרת לום ברזל ...
