שָׁם קֶצֶב הָעוֹלָם

שָׁם קֶצֶב הָעוֹלָם

כְּשֶׁהָרוּח מִתְיַפַּחַת

וּבַיְּקוּם מִשְׁתַלַּחַת

מִשְׁתּוֹלֶלֶת וּמְחוֹלֶלֶת

עִם עֲלֵי שַׁלֶּכֶת

מְחוֹלוֹת עִוְעִים

אֲנִי צוֹפֶה בָּהּ מִסֵּתֶר מִבְצָרִי

מֵחַלוֹנוֹת בֵּיתִי.

כְּשֶׁהַשָׁרָב קוֹדֵחַ

וּבָנוּ מְשַׁלֵּחַ

אֶת עוֹקְצֵי קַרְנָיו

וּמֵפִיחַ אֶת רוּחַ הַמִּדְבָּר

בַּעֲנַן אָבָק

אֲנִי צוֹפֶה בּוֹ מִסֵּתֶר מִבְצָרִי

מֵחֲלוֹנוֹת בֵּיתִי.

אֲבָל כְּמוֹ פַּרְפַּר

הַנִּמְשָׁךְ לָאֵש

לִבִּי הַמִּתְרַגֵּשׁ

רוֹצֶה לָצֵאת לְשָׁם

לַחוּשׁ אֶת הַסּוּפָה

אֶת לַהַט הַחַמָּה