ז"לות

ז"לות

פעם היית מבוגר.

כל שנה אני מזקינה ואתה מצעיר והולך.

צעיר ממני על אף שזה צריך היה להיות הפוך.

יהיו צעירים ויהיו מי שיזקינו.

מי שפניו יקמטו וכתמי זקנה על ידיו,ומי לא.

פעם הלכנו בנך ואני לבקר .

עמדנו לידך וקראנו בשמך ובנך קרא בסידור עבורך, משום שאתה

לא יכולת, בשל מיעוטך.

ומי עבר שם ואמר: אני יכול לתקן עבורכם אבן והיום במבצע.

הציע 1100  ועד מהרה נתרצה ודיבר בתוך דקותיים רק על מאתיים.

המומה איך לרמות הוא ניסה.

פעם חשבתי עליך יותר.

פעם פחדתי ללכת לבקר .

לראות שאתה פחות ופחות.

לבנך ולי נמעטו הכוחות.

פעם כשהיית מבוגר,חשבתי שאתה נהדר.

אינני יודעת איך זה קרה אבל בכלל שכחתי ממך.

אלמלא אמרה שאני צריכה ללמוד את תורת הסליחה, אפשר שלא הייתי רואה

שאתה נעדר גם מן המחשבה.