12/05/2004 

כנרת

 בעד לחלוני

בינות מרבדי פרחים,

בשלל צבעים מרהיבים,

כעדויה מחרוזת

אבני אודם וברקת –

ניבטת הכנרת.

אִוושָת "הָשִרְקִיָּה"

בשאון גליה רוגשת,

כסונטת "ליל ירח"

לכינור – רוחשת.

מימיה הצלולים,

גואים ועולים.

בגדוֹתֶיָּה –

נוגעים וגובלים.

עם בוקר,

דַיָגֶיָּה –

לחוף חוזרים.

מהסירה

את שלל דגתם –

פורקים

ולשוק מוליכים.

העין לא שֹבעה מראות,

האזן לא רוותה משמֹעָ,