ברגן בלזן

ברגן בלזן

שמעתי לפני כחודש

בפעם הראשונה

ש"ברגן –בלזן" היה מחנה

"פחות נורא".

זה היה הביטוי

שהשתמש בו האדם

שאמר לי את דבר

היותו שם...

היה שם עם הוריו-

כבן יחיד

"השיגו "פרוטקציה"

מהגרמנים הארורים ימ"ש- -

כפי שכינה אותם –באותו הקשר

של קשרים-לקבלת הכשר

להרשאה-לכניסה

למחנה ריכוז זה.

מחנה "ברגן-בלזן"

לעומת "אושוויץ"

ו"סוביבור" 

לשם נשלחו יהודי הולנד

להשמדה –ככה סתם,

באמצע החיים

יען כי היו יהודים!

במחנה "ברגן-בלזן"

לא השמדו-רק מתו

ממחלה או מהרעבה

ואם היה "מזל"

לא מתו כלל!

אז חזרו

בצורת שלדים!

יתומים,

בדרך כלל חולים

לא ש"ברגן-בלזן"

היה "תענוג" גדול-

רק היה אולי במעט

"רצוי" יותר

למשולחים-

ומחנה השמדה –

לא היה.

אך ברור שהיה

איום ונורא! 

מאותו יום שהאיש

סיפר לי זאת-

הרכבתי את ה"פאזל" –

והבנתי עוד ועוד.

"למה הוריו של בן דודי

היו שם?"

והוריה יכלו

להפעיל קשרים

על הגרמנים!

שוויץ הייתה הרי

"נייטראלית"...

ומדוע האיש –

והוריו היו שם?

היה לו קרוב משפחה

ממש קרוב-לא יהודי

כך שדמם לא

יהודי "טהור"

היה!

למי שלא שפר "מזל"

פשוט עבר

ישר להשמדה.

בכל יום שלישי-

טרנספורט היה

מווסטרבורק-

לסוביבור

כל יומיים- שלשה

אחרי-

הגעתם-

הועברו

לתאי הגאזים .

כך היה הסדר.

(לפחות לא סבלו הרבה

שבועות או חדשים.)

כך קראתי במסמכים,

שנשארו אצלי

מה"נדוניה" שקיבלתי

"מתנה"

 לנישואי-והייתה

שם האינפורמאציה

הנידונה

ששמעתי גם

ממקורות אחרים... 

סיפר לי גם האיש,

על שלש רכבות

שנסעו בשחרור

מחנה "ברגו-בלזן"

ליעד מסוים:

ב -שתי רכבות  "ידעו"

לאן יעדן...

מחוץ לגרמניה,

ואילו אחת יצאה

את גרמניה

בניגוד לאחרות

בניגוד לשתי הרכבות

הראשונות,כמסתורין-

ללא יעד מוגדר.

באותה רכבת היו

(כי האב לא שרד-)

הוא היה בזמנו תינוק.

התינוק היה רעב מאד

גם האם הייתה מרעבת-

וכשעצרה הרכבת,

מסרה האם את התינוק

למספר דקות –

על מנת להביא מעט

אוכל לרכבת,

להשביע רעבונם,

פני הרכבת יעודה...   

ועד מתי ייסעו!

ואוי מה שאירע!

כשהגיעה בריצה,

אימו של התינוק-

המשרוקית שרקה,

והרכבת זעה,זזה.

והרכבת פשוט נסעה!

רצה ,זעקה,האם

ולא עזר לה,

הצליחה להכנם למזלה

לרכבת הבאה!

שלאחר

שעה ארוכה,עברה.

שם באורח נס

מצאה את בנה,

והתאחדו שוב הרכבות!!!

ביום שישי שאל אותי חברי

מהתיכון-"תאמרי לי-את חיה

את השואה עשרים וארבע שעות

ביום?"

"ואנוכי נמרצות הכחשתי!

כאילו התביישתי!!

יש לי הרגשה שזה בא אילי-

ולא אני אליו-

אל המפלצת-שנקראית

"השואה"..