התעוררות

מתוך הדממה היא מופיעה

דמות אוורירית

תוכה ריקנות,

פיסוקי נשימה  בלבד

הבהובי צבע,

מין מנגינה ללא מילים

חשופה לשאלות ללא תשובות.

הזמן מוביל אותה אט אט

אל מעבר לגבולותיה

לקחת הנאה רגעית,

באגואיזם חבוי

שוטטה לגילוי עצמי

ופתאום-

שיר הלל נולד

לצמיחה

לשובע

החבוט בתוך עולם שזרע בה פיתויים.

נקודה קטנה בה-נשמה

לבושה מחלצות לראשונה,

קצובה ומוגדרת

כך

הכיר  אותה העולם

אף יותר  משהכירה את עצמה.