חזרה ליצירות
שירים

ה"גבר" מיבנאל.

יואל מצגר | (18/06/2007 16:06) | 139 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
מלקט זרעונים בין חצרות זרים,
וסביבו עדת נשותיו.
מידי פעם יזקוף את ראשו למרומים,
לחלל ישליך קריאותיו.
 
כבר מזמן איבד את טבעו ושעונו.
שומעיו אינם משכימים.
אך מידי לילה בלילו עת גוברים מחושיו,
את כאבו יזעק לשחקים.
 
ליד ערש דודים, נייד, אורלוגין,
יחרידו עייפים מרבצם.
לשוא עיניהם באגרופם יסחטו,
"הגבר", כל הליל עינם.
 
אך זה אשר יחפוץ, את חיי הכפר להטמיע,
השכוי לא יטריד מנוחתו.
כי הטבע קולותיו בליל ישמיע,
גם ה"גבר" תורם את חלקו.
 
תוכים ירוקים בין ענפי אילן יצווחו,
דוכיפת גאה וזקופה
את כתרה הזהוב תפרוש אל התכלת,
אולי ילכד אהובה.
 
הנקר, את שמעו בוודאי כבר שמעתם,
כסזיפוס ימשיך בשלו.
ושחרור צהוב מקור, בין ענפים יעלוז,
במקורו יבקע אגוז.
 
וכלבים זנבם בין רגליהם ישפילו,
חתולים בסתרי אשפתות.
אך עת שחר מקיץ, אורותיו אט יגברו,
דומיה תשקיט הקולות.
 
ממהרים אנשים אל עמל ואל יגע,
ילדים עיניהם טרוטות.
טרקטור יגרור עגלה אל היזע,
עמוסה היא עובדים, מתנדנדים הם קלות.
 
וברסלבים עבדקנים, לתפילה שוב ישכימו,
האם את ילדיהם לחדר תשכים.
עת האב תפילתו למרומים ישא ברחימו,
יום חדש נולד, יום נאה ממרומים.
 
 
זכויות שמורות - יואל מצגר.

תגובות

חזרה ליצירות