חזרה ליצירות
שירים

הכעבה

יואל מצגר | (25/06/2007 16:30) | 62 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
דמעות שוטפות האבן,
רחמים מעטרות הגבעות.
מסביב המון ודרכים נסתרות,
האם יש מי המאזין,
אך שחר חדש יקום,
ונהר האדם אין לו קץ,
ובכי הגמלים,
ופעיית הכבשים,
בבכי ילדים נמהל.
ולמחר יחזרו
וכבודם יחקק.
אך חייהם לשוא יחכו.
הרי לא יחזור זה הטעם,
ומושל האדם
בהמוני עבדיו,
וכרצונו יעשו,
וטעם הטוב,
וטעם הרע,
אין מי שיחמוד,
ואין מי שימדוד,
עד אחרית.
 
 
זכויות שמורות - יואל מצגר.

תגובות

חזרה ליצירות