הגיע הזמן לסגור מעגל. מקווה שזה באמת הסוף.

את העיניים הגדולות החודרות שלך.

אוהב את העובדה שאת רק 1.60,

את החיוך המהוסס, האמיתי.

אוהב את התמימות ההבלתי נתפסת,

את הרכות המתפרצת,

את הקבלה הבלתי נגמרת,

את טוב הלב והשבריריות- שעם הזמן רק גוברת.

את כל זה אמרת, והיום הכול ברור.

אני מודה לך על  שנתת לי להעלם בין זרועותיך,

ללטף את פניך,

לנשק את שפתיך,

להרגיש רצויה,

לדעת שגם אני...

נו...

אני שווה!