שירים

קיץ עזוב

קיץ עזוב נאחז בציפורניו.
הממטרות עוד מתקתקות את שירו
ביום בו השמיים לבנים.
קיץ עצוב דואב את הרוח המצליפה,
מוחה דמעות ליל אמש מול החמה .
קיץ עזוב חוזר על עקבותיו
מפנה מקום לדקלום האדמה הרטובה.
שפתיו הצרובות נושקות לשלום
 ושירו מותך לקרן- שמש בהירה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות.

תגובות