חזרה ליצירות
שירים

זה שמרחוק

יואל מצגר | (01/07/2007 16:02) | 77 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
תכשיטים על אצילי זרועותייך,
ונזם באפך.
צעיף מערפל דמותך הנאווה,
נעלמו שחורות עינייך ,
ואצילותך גוועה,.
מה יעלה ערכך
בעיניו,
ומוהר ליבך למה יעטור.
זהב ישקל כשווי יופייך,
רגלייך כאיילה שלוחה.
גאוותך שירייך נטלו,
תופייך שפטו על נאות מדבר.
בנייך אינם מיסבים לשולחנך,
אך ביתך לרגלייך נסמכת.
והעלם שחור השיער,
על ביתך יצור,
אך הפחד יצוק,
ולבבך אליו מתרונן.
אך מרחוק אליו תכמהי,
עד מוסרותיו יתיר
ואלייך יגש,
את ליבו על טס לך יגיש,
עינייך מבעד לרעלתך,
וזה אשר את ליבך כלא,
את גופו ירצה לרמס,
אך יגבר
ואלייך ידבר,
ויתגבר,
ויכניע,
ואלייך יבוא.
 
 
זכויות שמורות - יואל מצגר.

תגובות

חזרה ליצירות