פסגות/יעל

עכשיו כשאת צועדת בדרך חדשה,

הביטי אליי מפסגות העתיד.

זו אני הקטנה שלא פוצה את פיה לריק,

זו גם אני הילדה שמנסה להשתלב.

זו אני המתבגרת שמגלה מי היא מחדש,

זו אני הנערה-

כבר לא ילדה, עוד לא בוגרת.

אני חווה אהבה ראשונה,

מגלה את כאב האכזבה,

עוטה מדי זית,

ונלחמת למען עצמאותי.

עכשיו כשאת צועדת על פסגות העתיד,

הביטי אחורה, אליי.

פסגות נמוכות משתרעות לרגלייך,

מאדימות באורה של שקיעה.

על פסגות חייך ניצבים זיכרונותייך,

בדמות ילדות נבוכות.

כל ילדה נושאת אליה עינייך,

מביטה- ולא מאמינה.

זו את הילדה שפחדה לדבר,

זו גם את שרצית להשתלב,

זו את שחווית את עוצמת האהבה,

ונפלת מכובד האכזבה.

עכשיו הרימי תרמיל חייך,

על תוסיפי להביט אחור,

לעינייך משתרע האופק,

הנצח,