ידך מסתורית כמו הלילה

ידך מסתורית כמו הלילה לוטה בכף ידי,

מתקפלת בנאמנות ומתקלפת.

מבטיי זוהרים ונזהרים כגשם מטאורים במכתשיה

ומשקעיה פועמים כל כך.

מן האצבעות שפתיי שוקדות

בזווית הנכונה לקרב

ולהקריב את העונג הזה.

אל תכעס במשיכתי אלא

אם יזדקפו כעסיך לתוכי...

עיניי נעצמות לעצמי,

זכים חלומותיי מעלומיי.

ואני נופלת למטה מזה

בשקט של כוכב חותך בריק.

הזוהר מוענק לי באש דממות.

ומה אם כל משאלותיי תיעננה?

אם תיעננה ותטענה ידיך

מסירות מגופי את רדיד השקט

בעדנה

תחממנה ותתחומנה

תתחומנה ותחממנה

בינינו