סיפורים
חולות מדבר
"הבדואים האלה השתנו לי פתאום מול העיניים"ככה הרהרתי לעצמי שראיתי איך הם דוחקים בנהג המונית בעצם הפורד טרנזיט לנעול את הדלתות ולנוע קדימה.
פעם היה להם את הזמן המיוחד רק להם.....כנראה שהזמנים השתנו.......
איפה הימים שהיית נוסע באיזו מונית שחורה ונעצרת בדרך אולי חמש פעמים רק בגלל שלנהג בא לשתות איזה כוס תה ולהחליף כמה מילים עם הבן דוד שלו.
בכל מקרה בפורד הגדולה נדחסנו איזה 12 או 14 נוסעים,לא בדיוק ספרתי אבל היינו יותר מ10 בוודאות...
רובנו ישראלים והיו גם כמה תיירים מארצות אירופה:
סטיבי מאנגליה,קולין מאירלנד, ג'ין מוולש והייתה כמובן קלאודיה שטענה שהיא מאיטליה אבל האמת שהיה היתה מקרואטיה.
בנסיעה החלפנו מספר מילות נימוסין,הסברתי להם באנגלית לא הכי אוקספורדית את קורותיו של חצי האי המדהים הזה....משהו כמו שבעים קילומטר של נסיעה לערךוכולנו ירדנו מהפורד הממוזגת תוך כדי חילופי ברכות עם הנהג המשופם(טוב בעצם שאני חושב על זה רובם שם היו משופמים)כאן הכח התפזר..
אני ואיריס זוגתי דאז החלטנו "להשתקע"בחושה של איברהים..
ואילו שאר הישראלים הלכו להם למין מלונות בוטיק כאלה של איזה יזם גרמני....
טוב אם אני הייתי רוצה נוחות של מלון הייתי מתארח ב:"דיוויד אינטרקונטיננטל"בטיילת של יפו,אבל הייתי קצת במוד רומנטי.
איברהים בירך אותי לשלום ואף נתן לי את הנשיקות המצחיקות האלה של הגברים המזרחיים,נשיקות מביכות כאלה שאתה עושה את עצמך כאילו ואתה מנשק על אמת ....
הוא סיפר לי שהימים קשים ועול הפרנסה כבד מנשוא....
לא הייתי זקוק ליותר מזה....
ירדתי מהר לכביש הראשי ובמיטב כושר השכנוע שלי שיכנעתי את התיירים הזרים להתאכסן בחושות של איברהים.
כעבור מספר דקות מצאתי את עצמי יושב עם איריס בחושה הכי קרובה לים....ידעתי שזו התודה של איברהים....מסתבר שטעיתי וטעיתי בגדול.....
סאלמה העוזר המסור שלו הגיע עם "טס"נחושת(בעצם טס לא מתאים למקום הזה)הגיע עם מגש נחושת וכוסות תה,בצד על איזו צלוחית שטוחה היו זרוקים להם כמה עלים של מרווה....ובצמוד היה לו איזה גוש שחור שישר זיהיתי אותו כאפיום מצרי מהזן המשובח ביותר....
הודיתי לסאלמה על התה והסברתי לו שהפסקתי לעשן גם סיגריות אפילו....
איריס קישקשה משהו על זה שהיא כבר רוצה להרגיש את מגע המים על גופה....
היא נחלצה במהירות מהבגדים הקלים שהיו עליה ופיזזה לעבר הים המופלא הזה.....
אני נשענתי על המחצלת והודיתי על מזלי הטוב ,על כך שאני שוב בחלקת האל הקטנה הזו.
לא הספקתי להיות שקוע במחשבות,קלאודיה קטעה את חוט מחשבתי ושאלה שאלה מרגיזה על איך בדיוק משנרקלים בים סוף.....
משהו בתמימות שלה הצחיק אותי......
בכל מקרה נוצר מצב שאני יושב ישיבה כזו על קצות האצבעות,העקבים שלי באוויר וכפות הידיים שלי שלובות זו בזו...המבט מופנה קדימה לכיוון הטורקיז המופלא....
זו ישיבה כזו שפעם הייתי אוהב ל... בה
היה פעם סרט שביים אלן פארקר:"בירדי"בשכרזה של הסרט הזה מתיו מודין ישב ישיבה כזו...
איריס וקלאודיה במים למולי ואני צופה בהם במין שאנטי כזה,לא מרגיש איך הזמן עובר ואם כבר דיברתי על זמן אז במקום הזה אין לו חשיבות....
השמש משמשת כשעון ענק........................
הצל שמתקצר ומתארך מההרים שמאחוריי מהווה מעין מחוגי ענק לשעון הענקי הזה..........................
והרוח שלעיתים מכה בחוזקה מהווה בעצם את רחש התקתוק של אותם המחוגים.........................
בכל מקרה ארוחת הדגים שהזמנתי גרמה לאיריס להצטרף אליי...
היא יצאה כולה נוטפת מים וניערה את שיערה הרטוב כמו להכעיס..אבל האמת היה בזה משהו חינני דווקא
זללנו את הסלט החתוך דק דקוניגבנו את המיץ הטעים שלו בפיתה ריחנית וחמה.....
אין צורך לתאר כמה נעים היה לקלף את אידרת הדג שהוגש לנו..
היה משהו חושני באופן שאכלנו אותו בידיים חפות מכל אביזר...
קלאודייה הצטרפה אלינו שהיינו שקועים בלגימתו של היין השני כבר....
הערב התחיל לרדת על המפרץ הקסום הזה.....
ראית ויכולת לדמיין ממש כיצד השמש נפרדת מהים...
הם ידעו שהם יפגשו עוד כמה שעות שוב.....
אבל ראית כאילו והשמש אומרת לים שהיא משאירה עליו את חומה עד לבוקר.....
ואז היה את הרגע הקסום הזה
הירח גם הצטרף למחול הזה של הטבע.......
והוא לא בא לבד
הוא הגיע מלווה בהרבה חברים....
כן אני מתכוון לכוכבים שניצנצו לידו
לא יודע איך זה התחיל בדיוק ומה קדם למה,,,
אבל פתאום מצאתי את עצמי מזדיין עם איריס וקלאודיה יחדיו
והיה נחמד לדעת שמישהו משגיח עלינו מלמעלה ואפילו מחייך לעיתים
זה היה אחד מאותם רגעים קסומים של החיים.
