במלאת שנתיים לעקירת תושבי גוש קטיף.

שָׁלֹשׁ קְרִיעוֹת.

 חֲלוּצִים הָלַכְנוּ בִּשְׁלִיחוּת הַמְּדִינָה

לְהִתְנָחֵל בְּתוֹךְ מִדְבָּר, אֲבָנִים וחוֹל.

נֶאֱבַקְנוּ כֹּל יוֹם נֶגֶד  שִׂנְאָה, וְסַכּנָּה

וְנִקְרַעְנוּ בעמל גְאולַת הָאֲדָמָה.

שִׁלַּמְנוּ מְחִיר בְּיֵזַע  וְרִחוּק מִכֹּל.

וְזֹאת הָיְתָה הַקְּרִיעָה הָרִאשׁוֹנָה.

 צַלָּפִים מִן הַמַּאֲרָב

וְשִׂטְנָה  מִן הַמַּעֲרָב

הָיוּ מְנַת חֶלְקֵנוּ.

בִּכִּינוּ אֶת יְלָדינו

לִוִינוּ  אֶת מתינו

וְקָרַעְנוּ בַּשְּׁנִיָה.

.

 וְאָנוּ שְׁלִיחֵי הָאֻמָּה,

גִּבּוֹרֵי הַתְּהִלָּה.

(כְּפִי שֶׁכֻנֶּינוֹ בַּתְּחִלָּה).

הָפַכְנוּ לְעוכְרֵי הָעַם

שֶׁיֵּשׁ לקורְעַם מֵאַדְמָתַם.

הַתִהְיֵה זֹאת הַקְּרִיעָה הָאַחֲרוֹנָה?