סיפור אגדה

כשיורד הערב

שבות אט אט האגדות

והן שטות בערפל הדמיון

נוגות רכות ומרתקות .

ואני נוגעת בהן בקצות אצבעותי

שוזרת אותן לתוך אדרת חיי

כחוטי משי וזהב של רקמה .

ומבעד לאדרת השקופה ,

מנצנצות כמטבעות של מזל

על נפשי החשופה

כל האגדות אשר מעל .

וגם אתה כמו אגדה יפה ותמימה

נכנסת לשירת חיי

ואני מנסה לשזור גם אותה

אל מארג אגדותי     .

כי כשיעלה הבוקר-

תעלם האגדה ......

אולי?????