|
המג´יק סטיק, אותו מוט קסמים מופלא אשר נוצר ביד הקוסם האלכימאי הביזנטי ידוע השם מקונסטנטינופוליס, אי שם במאה ה12.
המג´יק סטיק –אותו מקל דק עקום קומה שנעשה מענף אלון מובחר ומכושף בכוח המכשף הזקן הושטא פרוטו פפא זכרונו לברכה שיום היארצייט שלו נשכח ממני.
המג´יק סטיק –אותו אחד נשמצא על ידי גבי אנד דבי בעתיקות שוני ושימש אותם בהרפתקאותיהם, אלא שדבי הדאבא צרחה כל הזמן HELP HELP, בעת שנקלעו למשבר מפאות באוסטרליה או במכרה באנגליה או בשוד מוזיאון העתיקות.ולכן אין פלא על כך שהיא שכבה שנה עם גבס בבית החולים בסדרה אחרת ושכחה מהמג´יק סטיק. יודעי דבר סוברים כי היה זה בשל דיכי על אובדן הסטיק –המוט המופלא שאיפשר לה נסיעות בחינם ללא תשלום על כרטיס טיסה לכל מקום בו תחפוץ.
טוב וחסד עשה הבורא שהעלים מהם את המג´יק סטיק. לאחר סדרת הרפתקאות נפל אותו מקל מופלא אל מפה מושטחת של מדינת ישראל, הורה על עיר מסוימת ושם נעלם. דבי עמדה לצרוח את הסדרה המסויימת שלה, אלא שגבי תפס תושיה ויחד יצאו לתפוס טרמפים וכך הגיעו אל הבית.
לעולם, אבל לעולם לא השלימו גבי אנד דבי עם אובדן המג´יק סטיק ובסופה של אותה תכנית פרסמו מספר טלפון וגם פרס למוצא הישר.
שרת הבריאות ערכה ביקור במלאת שישים שנה לנפילתו של מפקד האצ"ל. מאחוריה נשמעו צרחות וקללות איומות וגסות להחריד לגבי מוצאה ומוצא הוריה. היא ניסתה להתעלם מהן ולהמשיך, אלא שמאבטחיה ספגו מטר של עגבניות. היא הסתובבה אחורה וראתה את הבחור השמן, מוקף בשלשה נערים, לבוש מעיל הדובון קורא קריאות גסות בידו של אחד הנערים היה ארגז עגבניות שממנו זרקו חומר אדום אל כיוון המאבטחים, השרה נעצרה שוב ומלמלה:
"שוב איתי נגיד המטומטם" היא המשיכה לדרכה.
איתי ראה את השרה נכנסת למכוניתה וצרח:
"יא דובה בטטה מסריחה יא בוגדת, שותפה למהלך העקירה!"
והיא לא יכלה להתאפק, הוציאה את ראשה מהמכונית:
"אני דובה? תסתכל על עצמך, יא בולע פיצות ותלך למרזי מורית !"
איתי הביט בעצמו ושתק במבוכה, נעריו, אותם חסידים שוטים התגלגלו מצחוק. הוא תפס מקל והחל להכות אותם כשהוא צועק:
"זה בכלל לא מצחיק!"
אותו איתי נגיד, תושב ירושלים הבירה משוש כל תבל, החל את דרכו הפוליטית כאחד מנעריו של הרב קנא, אותו רב בעל זקן ג´ינג´י ממוצא ברזילאי שנהג ללכת בחולצת טריקו צהובה במשך רוב השנה, לעמוד על במות ולקרוא נגד בוגדים בעם ועל רעיונות הזויים בדבר טורי משאיות של מיעוטים החוצות את נהר הירדן בדרכן לעיראק וירדן. סופו לא שפר עליו והוא הלך לעולמו בתאונת מטוס בעת שהשליך מנשרים לילדי אום אל פאחם. לזכותו יאמר כי הוא עוד החזיק את נעריו על אש קטנה. אך משמת החלו נעריו –אותם עשבים שוטים לצמוח פרא ולכסות את הבלטות בכתובות שימצה כנגד מנהיגים שלא הלכו מספיק ימינה לטעמם.
בין הבולטים והאלימים ביותר היה איתי נגיד השמן, יחד עם בריונים כמו בוריס מריאנו ועמוס פרדבוש עברו בכל הארץ, במהירות מפתיעה, ממטולה עד אילת וריססו כתובות כמו "קנא קנא לארץ" "קנא צדק בכל" וכולי וכולי עד שממש טינפו את הטרמפיאדות ממטולה עד אילת ואללה יודע מהיכן השיגו כל כך הרבה ספריי שחור, אך דומה כי המוכר שממנו קנו את הספריי עשה את עיסקת חייו. כמו כן אותם פועלי ניקיון מחברת "רביד" אשר ניקו את הכתובות המגעילות והמכערות זכו למרבה האירוניה לעוד שעות נוספות בשל המאמץ הרב ובשל כך יצאה שמועה זדונית כי הם רקמו קנוניה עם נגיד ופרדבוש.
תושבי הארץ פלוא התפלאו הכיצד זה הופיעו במטחווי לילה אחד כתובות כה רבות בכה מעט זמן.וכן רבים מהם התפלאו ושאלו מדוע אין המשטרה עוצרת את אותו אובר חוכם המתחכם לחוק ומפעיל אלימות רבה.
והנה איתרע פיגוע בעיר חיפה, שלשה קרבנות בעת שמחבל בן עוולה מתאבד בזוי פוצץ עצמו בטרמפיאדה. ולאחר כחצי שעה היה שם איתי נגיד כשהוא מפגין את זעמו על בני מיעוטים, צורח ומחלק כרוזים הזויים ושולח נערים סתומים וסומים להכות זקן שפשוט רק העיר לחבר´ה הקיצונים על כך שהם משביתים את שנת ערבו הדלה.
והבלש אביגדור זילבר המהולל ראה בטלוויזיה את אותו הקטע, ומפני שבמקרה שכנו של איתי נגיד היה אשר גר קומה מתחתיו וסבל מקליפות הגרעינים של איתי, כתמי לחות בתקרה, יללות ושאגות קרב עד שעה מאוחרת וכך הפך לשונא גדול שלו, והוא ממש לא ידע את נפשו מרוב תימהון, שהרי חצי שעה לפני הפיגוע עוד נפלו ונשרו קליפות גרעינים, ואחרי כן נראה איתי בחיפה הוא לרגע חשב כי השב"כ שכר לו עוד שמפניה כמו אבישי רביב או שמא יש מטוס פרטי זעיר מאוד ברשותו.אך הוא פסל זאת מכיוון שאותו איתי היה דלפון חלפון מסכין שלא קיבל אלא הבטחת הכנסה מבטוח לאומי. סקרנותו שלא אותו זילבר מתוחכם לא ידעה גבול.הוא החליט להשתיל מן מצלמה זעירה מאוד, מן צ´יפ כזה שלא גדול יותר מסיב צמר, שמתחבר הישר לאינטרנט ולתשדורת.הוא חשב לעשות זאת על כתף חולצתו של נגיד. לא היה לו חשש נגיד יחליף את החולצה שלו, כי נגיד הסתובב עם אותה חולצה במשך כל עונת הקיץ, חולצת דיאולן משובצת שהדיפה ריח של שמיר בחלמיש היער מעורב בצחנת כבשים בחודש השביעי אללה יסתור!.
"היי איתי! מה העניינים!" טפח אביגדור על כתפו של איתי.
איתי הסתובב לאחוריו במדרגה השמינית וראה את השכן הטמבל אביגדור זילבר. הוא משך בכתפיו והתפלא על מפגן הידידות המוזר מצד שכנו שגר מתחתיו.
אביגדור פנה אל דירתו כשהוא משתדל להתרחק מעננת הריח.
איתי היה בדירתו, הוא סגר עצמו בחדר והוציא מתוך ארון קטן מן חפץ מוארך ועטוף בד. אחרי כן הביט אחורה וקדימה והוציא את האחד והיחיד: המג´יק סטיק, עקום כמו שהיה תמיד, אבל שמיש ובמצב טוב.
מכסאו מול האינטרנט ראה אותו אביגדור זילבר, הוא נדהם בהלם מוחלט ומלמל:
"חי השם! המג´יק סטיק!"
איתי נגיד ליטף את המג´יק סטיק , הוא נזכר באותו היום, לפני עשר שנים בו פסע לבדו בעמק המערות הסמוך ליער ירושלים וראה מן מקל מיוחד שרוע על מפה קצת לחה מחמת הגשם הוא הרים את המפה הרים את המקל ואז נגע בטעות בחלק הצפוני של המפה. ברק הופיע מאי שם ותוך שנייה הוא מצא עצמו בתוואי נוף שונה לחלוטין מנופה של ירושלים:
שלג היה סביבו, רוח מקפיאת עצמות, עצי אורן עבותים ועוד שלג ועוד ואגם קפוא כמטר לידו. הוא שיפשף את עיניו וחשב שאם ישאר במקום עוד שנייה הוא יקפא, אחר כך לקח את המפה והצביע על ארץ ישראל –בין רגע היה בתל אביב, בפארק הירקון.
איתי נבהל לחלוטין! ואז נזכר בתכנית של גבי אנד דבי, הוא אמר בלבו כי לא ישיב את האבידה והוא החליט לגנוז את המקל המופלא.
כך גנז אותו עד לאותו היום בו הרב קנא, מורו ורבו נספה בתאונת מטוס בדרכו לזרוק מנשרים לתושבי אום אל פאחם.
אז נשבע איתי כי לעולם לא יטוס, אלא ישתמש במג´יק סטיק וכך יהי שלוח מצווה של ארגון הקנאים.
איתי לקח עתה מפה, הצביע עליה עם המג´יק סטיק, תוך שניות נעלם.
"שלום מדבר הבלש אביגדור זילבר, גבי בבית?"
"מדבר"
"זה בקשר למג´יק סטיק, עדיין אקטואלי?"
"בטח!!!" נשמע קול נלהב מאוד מצידו השני של הקו.
בסיומה של שיחה, התווה אביגדור את פרטי המבצע להשבת הסטיק.
איתי ישב בדירתו, לועס סנדוויץ´ חצילים עם עמבה וממרח בוטנים, הוא הביט בשקיעה וחשב על מבצע פשיטה נוסף.הדלת נפתחה ושלש דמויות הופיעו.
איתי קם בבהלה ופלט:
"יאללה מה אתם עושים כאן? מספיק תרמתי למדינה "
דמות חזקה תפסה את שתי ידיו השמנות, שמה עליהן אזיקים, והושיבה אותו בחזרה בכסא אחר כך הופיעה מולו דמות שנייה, גבר בשנות הארבעים לחייו:
"ככה אה? אנחנו מחפשים את המג´יק סטיק כמה שנים טובות ואתה משתמש בו לצרכי פרובוקציה? כבר הרסת ת´מדינה, אתה מכה קשישים, מנצל נערים, תוקף מאבטחים ושומדבר לא קורה לך"
"מי אתה ? מה אתם רוצים?" מלמל איתי השמן
"אני גבי, וזאת דבי" הוא הצביע על אשה בעלת חיוך שובה "והמג´יק סטיק שייך לנו!"
איתי זעם זעם רב, הוא היטלטל בכסאו:
"יא מסריחים יא בואשים! סתלקו מכאן לפני שאביא את פרדבוש ובוריס! הם יכסחו לכם ת´צורה!"
"מסריח?" גיחך אביגדור "סתכל על עצמך, עונה שלמה עם אותה חולצה!"
"בגללך! שכבתי שנה עם גבס!" צרחה עליו דבי
גבי אחז במג´יק סטיק ביראת קודש, הוא הביט במבט ערמומי באיתי הפרובוקטור שנראה עתה כה חסר אונים:
"הכל מוכן?" שאלה דבי
"כן, אני אקח אותו ואחזור לבד!"
"אתם תשלמו ביוקר! אני אכסח אותכם! אותכם לטלוויזיה הלימודית! הצילו הצילו!!" צרח איתי
גבי אחז באיתי, בידו השנייה אחז במפה, הצביע על מקום מסויים בגלובוס ונעלם יחד עם איתי בברק וחץ.
דבי נשארה עם אביגדור, היא הוציאה מכיסה מספר שטרות וביקשה להניחם בידו של הבלש המהולל, אך הוא דחה זאת באומרו:
"הסיפוק שלי הוא שנפטרתי משכן רע ומפרובוקטור, זה הרווח שלי"
גבי הופיע לאחר דקה, המג´יק סטיק והמפה בידו. הוא אחז בידה של דבי ושניהם נפרדו לשלום מהבלש אביגדור.
רגע לפני שנעלמו שאל אביגדור:
"גבי, תגיד ת´אמת, להיכן לקחת את איתי?"
גבי חייך, הצביע באצבעו על מקום מסויים במפה ואמר:
"דמשק!"
כל הזכויות על היצירה שובו של המג´יק סטיק שייכות למחבר/ת היצירה . |
