חזרה ליצירות
סיפורים

חופש הבחירה

[email protected] | (21/07/2007 08:58) | 70 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
חופש הביחרה הוא מושג הבא לתאר את אפשרות האדם לשלוט על חייו שלו. אך נראה כי לבחור לשלוט בחייך זו אינה זכות, אלא חסד, חסד חברתי. אם הבחירה תואמת את ציפיות החברה - אשרך
אם לא, זה כבר עניין אחר לגמריי...
אני בחרתי שלא לעבוד כרגע, "כרגע" שנמשך קרוב ל- 3 שנים.
ועושה רושם כי בחירה זו מאד מציקה, אנשים שאינני מכירה מעיזים
בלי להתבלבל ובלי לחשוב פעמיים לשפוט אותי, להביע את דעתם עליי, להתאכזב וכמובן לפגוע..
לפני כמה ימים נפגשתי עם חברה שהגיעה עם קולגה בבית קפה, ברור שהשאלה "מה אני עושה בחיים" ? צצה לה אל חלל האוויר, ועניתי שאם הכוונה היא למה אני עושה בחיים לפרנסתי -  אז כרגע כלום וטוב לי ככה.
העניין נסגר ועברנו לשוחח על עיניינים אחרים לחלוטין, אך בעודנו מדברות ומתקשקשות העזתי בחוצפתי הרבה לפהק וצמד המילים "אני עייפה" יצא מפי, מייד שמעתי את סלידתה של הקולגה  "כן זה באמת קשה לשבת בבתי קפה כל היום, באמת עבודה מאד מעייפת..."
ומאחר ורבות הן תגובות מסוג זה  - הגיע הזמן להגיב:
 
ח'ברה אם אתם חשים נבגדים ע"י מדינת ישראל שמבזבזת את כספיה על אנשים אפרודקטבים, תנו לי להרגיע אתכם, אף אחד לא מקבל דמי אבטלה 3 שנים ברציפות .וכדי למנוע מרמור מיותר אני אוסיף ואומר שגם כאשר היתה לי הזכות לדרוש דמי אבטלה כאזרחית מדינת ישראל שעבדה למעלה משנה במקום מסויים -  לא דרשתי  ולא קיבלתי!
 
נראה כי יש לכם את החוצפה להציע, האמת שבתחושה, לדרוש ממני,
לעבוד לא משנה מה, "קחי כל דבר שמציעים לך" גם אם זו לא העבודה שאני רוצה, גם אם תנאי השכר אינם תואמים להשכלתי ונסיוני, גם אם אני מרגישה חנוקה ואינני מעוניינת להיות חלק משוק העבודה וכל זאת בטוענה כי "העבודה משחררת..."
אז אני רק רוצה להזכיר לכם, צמד המילים הללו נכתב בכניסה לגטאות ע"י נאצים שכל רצונם ויעודם היה לשבור את הנפש, לנצל, להרוס ולהשמיד, את הגזע  - את העם היהיודי, והעבודה שחררה אותם אך ורק ממוות  וגם זה באופן זמני!
 
בעודי כותבת לכם את שורות אלו עולה בי הכעס ,הרי יש בכם את החוצפה
לחוש עליונות, כל עוד "המובטל " הוא במצב זה ,שלא מבחירה, אתם לצידו מנחמים, מעודדים ושמחים שאתם לא בנעליו, אך ברגע שזו הופכת להיות בחירה אתם מאבדים כיוון, כנראה שנלקחת מכם תחושת העליונות, וכל מה שאתם מוציאים מעצמכם הוא "רעל" רעל בצורה צינית וסרקסטית, רעל שמעלה בי את ההשערה ש.... אולי הייתם רוצים להיות בנעלי...?   
אין לי דרך אחרת להבין את תגובותיכם הזועמות, נראה לי כי אני דורכת על יבלת גדולה ומזוהמת... עושה רושם שכל אחד ואחד מכם עושה את מה
 שהוא צריך ואף אחד מכם לא עושה את מה  שהוא רוצה ..
 
 

תגובות

חזרה ליצירות