תמימות

תמימות

עשן שמאפיל סמיך שלוקח ומאפיר

צונח על קיום של בת קול

נערה פורעת ימים

קוסמת מוארת גוונים.

זה בא בסרט במעוף רע

בכתר במראה סיוטים

בפריחת קוצים יבשים

חזק במוחך,חותם בנפשך.

ציפורן חדה על לוחות ענקיים

מצמררת רעש חורק שיניים.

נתזי קליפות עצב המשוררים

עפים, עפים לכל כיוונים.

פזמון:

את לשמיים והשמיים לא לך

את להם עיניים ועיניים אין לך

צרחה או מועקה כבדה

קורעת מתוכך,נשברת מליבך.

אבנים על שורשים חלולים

מוקיעים לה חתיכה מהחיים

משבשים לה זמנים יפים

זה נלקח לה לשם

זה לא ברח או נעלם.

עכשיו היא אבודה

והיא נורא עצובה

זה לא באשמתה

היא לא מבינה שבחרו בשבילה

היא לא זיהתה את זה שבא

זה שלקח לה את הפרפרים

זה שרצה אותם נעולים ואינם חופשיים.