יצירות אחרונות
תַּיִל קוֹצִים גִּנְזָךְ סַנְדָּלַיִךְ (1 תגובות)
אלפי /שירים -24/08/2026 14:50
הפעם, עד אינסוף (14 תגובות)
**לנה** /שירים -24/08/2026 13:22
החיים ממשיכים (5 תגובות)
jakuper /סיפורים -24/08/2026 11:37
בָּלָדָה לְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים בַּכִּתָּה🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/08/2026 08:03
שְׁבוּעָה בְּאֵשׁ הַשְּׁקִיעָה (7 תגובות)
אביה /שירים -24/08/2026 06:53
היום אני כול כך מתגעגע (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/08/2026 06:45
מוקדש לאור שלי ,הנכד הבכור (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -23/08/2026 19:57
הילד בן שלושים (6 תגובות)
ZR /שירים -23/08/2026 18:02
שירים
אבי ואחותיוהיכן אבי ואחותי? ומה קרה לא הכל סיפרתי ופער לכן בספור נוצר עלי להשלים הפער כך מהספור "מתבקש"! וכך קוראים בקשוני/שאלוני... כשהורי התחתנו,ולהם חלומות וורודים עננים שחורים – בארצות השכנות להולנד- בשמים היו כבר "תלויים". הם ידעו – אך לא "ראו" –כי העננים לבטח לא היו אמורים להגיע לארצם היפה –הולנד- מארצות השכנות שם כבש האויב. הם היו חסונים-כי מלכתם –הבטיחה לשמור על ארצם! ומה הסיבה שיכבשו את ארצם?!
ובכן חיש מהר נולדה אחותי
ובגיל כמעט ארבע
נמסרה למחתרת ממש לפני אחי ז"ל. היא הייתה בעצם
בת שלוש וחצי שנים
בלונדינית,עיניים תכולות כמו כל הילדות ההולנדיות! משפחתנו היו בהולנד משורשים- מעל שבע דורות ! המחתרת, אותה החביאה אחת ושתיים בלי "הא או הו" כלומר –בלי שאלות אך היא הועברה כתובות מספר כי לעיתים ה"דברים" פשוט - לא הסתדרו. כנראה לא היה לה קל אך איני יודעת מעבר לזה דבר. ואיפה אבא נשאר ב"ספור"? הוא נתפס,וברח מהגרמנים- וחזר לאמא ושוב נתפס וחוזר חלילה עד שהילדה ה"גדולה" והילדון" בן השנתיים-הפעוט,
נמסרו -
ואמא בהריון
בינתיים
ילדה אותי-
ובתוך חצי שנה –אבא נעלם ואני נמסרתי
(הייתי כבר בת שבעה חדשים),
לאישה של המחתרת
בפינת הרחוב.
אחי הוחזר לה(כי היה נימול)
ואמא אתו נשלחה למחנות... ועכשיו שאין חור בסיפור אפשר שלא ישאלו אותי הקוראים בצדק "ומה קרה באמצע"?! הסוף היה: שאחרי המלחמה אחותי חזרה לחוף מבטחים ואני הוחזרתי כשנה אחריה - לבני משפחה , ואין יותר מה להוסיף...
חוץ מהמון "דברים"
איומים"... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |