בין שתי ערים(לא של דיקנס, סתם שלי)

הים אולי אדום..אבל המחשבות שלי בצבע קצת אחר,בוא נגיד בצבע שמזכיר יותר את השמיים.
לקחו אותי לאיזה מקום על מי המפרץ עם כיסאות פלסטיק שמפוזרות ללא סדר כלשהוא...
זה מקום מיוחד שניתן לשחות בו במים הצוננים והמלוחים מאוד של הים האדום ולחזור לחוף בשחייה קלה...
אז אתה פשוט מתרווח לך בנונשלנאטיות על אחד מהכסאות ומזמין איזה יין לבן צונן שמגיע בשמפנייר מלא באדי כפור..
אם אוסיף לאווירה את כל הפרנסאוים של אילת לרגע חשתי שאני בבורדו אוט בעצם יותר נכון במרסיי....
זמר הבית של המקום היה מין פושע שבמקום באקדח אחז במיקרופון עם חוט...עבר בין בשולחנות ופיזר חיוכים לכל הנוכחים...
ואילו אני הזמנתי עוד יין וכטוב ליבי במשקה הרהבתי עוז ורקדתי מספר ריקודים של בכי....
המקומיות כאילו , רק כאילו רבו על חסדיי...
טוב יש לי זמן עד ללילה להחליט כי יש שם גם בלילה הופעת חצותזה התחיל במקום ההוא על החוף בשעת חצות...הרגשתי כמו סינדרלה
או בעצם יותר נכון כמו פת לחם שנזרקת לבריכת דגים,אם אתם מבינים למה אני מתכוון.....
זו עיר של גרושות ואיך אמרה לי אחת מהן:"שלא תחשוב שכולנו גרושות, יש בינינו גם אלמנות"
מבטים שהופנו לעברי יכלו לשרוף את מערכת המתח הגבוה בעיר.....
נזרקו לעברי פונים מכל חברות הסלולאר הקיימות בארץ..
ה בעייה שאני אוהב לבחור לי את הארוחה או "לצוד לבד את הטרף"
ידוע הרי לכל צייד מתחיל שכמה שהטרף יותר חמקמק הארוחה יותר טעימה......יאמי.
זה לא הכי נעים שמאכילים אותך בכפית.
משם עברתי למועדון בעיבורו של איזור התעשייה,מקום שאת חזיתו מפארות מכוניות שעלות כל אחת מהן יכולה לסבסד את מערכת הרווחה של עיירה בדרום.
זה מקום כזה שאליו באים"לסגור את הלילה",שעה שיותר קרובה כבר לבוקר...
כמעט וזו השעה שאני שוחה בה בחוץ הצפוני שלי...
זמר עם טון בכייני ועדת "ספריות" שמנפנות ידיים אל על וכמו מנסות גם להראות את הציפורניים שעמלו עליהן שעות אצל בטי הקוסמטיקאית...
אבל דווקא שם צדה את עיני בלונדה יפהפייה עם מבט עגום משהו....
היא הבחינה בי וכמו ביקשה שאזמינה לשבת לצידי,...לא יודע בדיוק למה או איך התמהמהתי כמה דקות (אולי חששתי שמישהו יוציא מכונת ירייה אם רק אפטפט איתה קלות)
היא הסבה את גווה הזקוף לעברי ויצאה לאוויר הקריר עם חברה במבט כעוס משהו...
ואילו אני נותרתי עם עצמי ומחשבות לגביי הפשטות של הקהל הזה...
מלאן צרות וקצת קצב וכמה בירות מוציא אותן כמו מלוע תותח ומשכיח מהן את כל הצרותאני מאוהב...
סופסופ נסיכה אמיתית
ממש דומה לסטפאני ממונקו
הופעה כמו שאני אוהב:
נעלי מוקסין שתפורות בתפירה חיצונית ואיכותית....
חצאית לבנה שהקפלים שלה מגוהצים בקפידה.....
חולצת מלחים באדום ולבן .....
שיער שטיני צרוב משעות של שמש
נכנסתי לאיזה פונדק על החוף ,גם פה אותם שירים מזרחיים ו"זמר הבית"(בטח איזה מובטל שעשה עיסקה של בירות תמורת מחרוזת בכי)....
אוכלוסייה מקומית שבולסת ללא הכרה....
והמקסימה הזו שניהלה את המשמרת...
תחקיר מעמיק שערכתי הבהיר לי שהיא גרושתו של בעל המקום...
קלאפטה כזו שנראה לי שהצלחתי להמיס את הקשיחות שלה....
מתברר שבמקור היא מהצפון הרחוק
אם כבר " ספרית" אז אני רוצה כזאתי

דיווח מהחזית  הצפונית: