שירים

הנערה הטווה

בראש מגדל טווה הנערה בפלך,
אצבעות דקיקות מהלכות עלי כישור,
בגדי זהב תופרת היא לבן מלך,
ועטרת מלכות לענוד לו לכשיחזור.

מדי פעם עוצרת הנערה ממלאכתה,
ומשקיפה מן האשנב אל הים הכחול,
על רוחות מערב תפליג אז כמיהתה,
אם לשומעה בין יריות הקרב הוא יכול.

לא תמיש מהאריגה יומם ומן הטוויה ליל,
לא תסור מרצונה לשמח את אהוב נפשה,
כי מה ישמח לבו של בן החיל,
אם לא מנחתה המקודשת של אישה?

בראש מגדל טווה הנערה בפלך,
אך בגדי זהב כבר לא נצרכים.
אם רוצה הנערה לשמח בן מלך,
עליה לארוג לו בגדי תכריכים.

תגובות