הינתקות

 (את השיר הזה כתבתי אחרי ההינתקות מגוש קטיף ושכחתי אותו באחת המגירות).

בְּנִי, יַלְּדִי שֶׁלִּי אתה.

אֵיכָה תִּשָּׂא עֵינֵיךָ

בְּבוֹאָךָ לעֳקְרֵנִי מִבֵּיתִי -

בֵּיתְךָ בּוֹ גָּדַלְתָּ ?

אִמִּי מַחְמַל נַפְשִׁי ,

כֹּרַח הַמְּצִיאוּת הוּא.

צוו השעה,

פְקֻדָּה לְאִישׁ צָבָא.

בְּנִי, מִתְיַסֶּרֶת אֲנִי בֵּין שְׁתֵּי גָּדוֹת -

הָתוּכַל אֵם לְיַחֵל רָעָה לִבְנָה,

לָאוֹר אֶת רַחְמָה

וְאֶת שֶׁנָּשָׂא בְּתוֹכוֹ?

אִמִּי, אֶת מְחִילָתֵּךְ  אֲנִי מְבַקֵּשׁ,

הַתִּירִי לִי וְאִמְחֵה דִמְעוֹתַיִךְ.

שֶׁלִּי כְּבָר חָרְבוּ

בְּהִתְנַפֵץ סֶכֶר רִגְשוֹתַּי.

כָּךְ אָמַר ודוק דְּמָעוֹת צִעֵף אֶת עֵיְנַיו.

הוֹשִׁיט יָדו לְחַבֵּק,

לְנַחֶם אֶת אִמּוֹ הַכּוֹאֶבֶת

יָדוֹ רוֹטֶטֶת , נַפְשׁוֹ דוֹאֶבֶת.

‏04 אוגוסט 2005