קינה אופטימית

קינה אופטימית  /  *אלה*

הו אישה מיוסרת.

שבויה באסורי-רגשותיך,

לכודה בשלשלאות ליבך.

הלנצח תינקי את לשד דמעותייך?

פתחי תהומות נשמתך.

כי שם, במעלה הדרך

צועדה בנתיב המשעול

יחפה וקלילה בת-דמותך האחרת

מחייכת חיוך ללא קול.

טהורה וזכה היא אותה האחת,

קורנת אור והילה.

הו, אישה מיוסרת,

המירי חרושי-קמטייך

בזוהר היופי שלה.

ותשאל האישה

בקול ענות חלושה:

איך אוכל את כבלי להתיר?

ויען הקול ויאמר לה:

כשתרצי תמצאי את הדרך

יתגלה לך הסוד המאיר.

אז הרימה ראשה, הפנתה מבטה

נושאת עיניה אל על

וברגע אחד, בלי מורא ובלי פחד

גופה כמו איבד משקל.

ותרחף לאיטה, משתחררת מכבלי-אסורים

מתירה שלשלאות וחבלים

ואש בערה, שורפת בלהט

מכלה סבל וייסורים.

ובינתיים, עוטה אור נגוהות

הגיעה בת דמותה

אל פסגתה של הדרך

ותחייכנה שתיהן אישה אל רעותה.

ההתמזגות הייתה מהירה ומוחלטת

כהרף עיין היו לאחת

ויופי וטוהר

הילה של זוהר

הטביעו את חותם התקווה.