אהבה ראשונה

בביתי וּבביתך,

לא אותו הצליל נשמע,

גם לא אותה שפה.

כי כאן ביתי וּבנכר ביתך.

בחלומי וּבחלומך,

הייתה פעם אותה אהבה,

אשר בעברית פרחה.

אהבת אותי וְאני אותך.

אוהב, אוהבת, אהבה,

אמרת לי וְאני לך,

עת פנה היום -

אורו כָבה.

עד פעמיך, למרוקו, ארץ ניכר שמת,

את אהבתנו שכחת.

07/02/01

זכר אהבה

הו, מה אהבתי לראות את חוּם עיניך,

עת מבטך הישרת אלי- לְפנים.

מאז עברו  ימים, גם שנים,

דמוּתי, כבר אינה נשקפת באישוניך.

גם אם יום יבוא וְשוּב אהיה מוּשא תשוּקותיך,

לא ישטוף את לבי אותו רגש אהבה תמים.

איני עוד אותה נערה מאוהבת בנחלאי בודד, מנירים,

אנא, מחק אותי מחלומותיך.

שוּב, לא אעמיק מבט באלוּ העיניים,

צבען חוּם כְמו אותה אדמה,

ספוּגת אהבתנו שהעלתה את חוּמה.

איננו עוד אותו "זוּג משמיים",

אוהבים עד "מעל לאוזניים,"

השותים מכוס האהבה עד תוּמה.

6/03/01

אהוּבי משכבר

וְשוּב בחלומי – אהוּבי משכבר, שחלף ועבר.

חיוּך את פניו מאיר כחצי סהר.

אהבתו אלי הייתה, כאהבת יעקב את לאה,

לפני שגילה – כי ברחל הוּחלפה.