על סיפה של אביונה

דפיקה על דלתך ואת נרדמת לך,
משיר ערש שהושר בפי מלאכי חבלה,
פתחי לו - אחות, רעיה, יונה תמה,
הקיצי לפתחו, ותרי על התנומה,
כי ראשו נמלא טל, קווצותיו רסיסי לילה.

פשטתי כותנתי - איככה אלבשנה?
רחצתי כף רגלי - איככה אטנפנה?
שמעתי כי נמלא בטל ראשו,
אך הס, דודי, תן לי לישון,
נפשי ישנה - איככה אערינה?

הוא דופק, ודופק, ולא נענה,
המלך הגיע אל סיפה של האביונה,
פתחי לו את דלתך! קומי לפתוח!
שלא ינוס המלך, שלא יספיק לברוח,
איך יזכור לך חסדי המצילים מעננה?