שוטטתי בכיכר רבין, הרחבה הייתה מלאה בהמון, ראשים מבצבצים מכל פינה, פרצופים שמחים ומחויכים. אני הסתובבתי ביניהם וניסיתי להבין על מה השמחה, למה הם פה? ולמה אני פה? הבחנתי בבמה ענקית משמאלי והחלטתי להתקרב אליה, כשמרפקי שלופים לצדדים פילסתי לי דרך בין האנשים,התקדמתי בצעדים קצרים ואיטיים אל עבר הבמה. התקדמתי כמחצית הדרך ואז נשמע קול פיצוץ, שלושה זיקוקים פילחו את השמיים, ההמון החל לקפץ ולהריע ואני נעמדתי במקומי והתכווצתי. הבנתי שאני לא מסוגל להתקדם עוד אז הבטתי אל הבמה שהייתה אפופה בעשן, מתוך העשן יצאה נינט טייב לבושה חליפה מחויטת, ללא הפוני המפורסם בתספורת קארה מהוקצעת (גם בה דשו רבות בעיתונות המקומית). בידה אחז יהודה לוי, בתספורת קצוצה מגולח למשעי, לבוש חליפה, כשחיוך של אהבה עצמית עצומה נסב על פניו. מאחור הגיחו חבורת אנשים שקרקרו סביבם ומחאו כפיים. נינט נעמדה מבוישת, חיוך נבוך על פנייה כמו אינה מאמינה בעצמה, קדה קמעה לעבר הקהל כמודה להם בדרכה המצטנעת. ההמון החל קורא בשמה, דוחק בה בדרכו שלו. ויהודה, הוא שם את ידו על כתפה כאומר ספקי תאוותם, והקהל יצא מגדרו ושאג היידה יודה באקסטאזה. נינט היססה, אך לבסוף החליטה להתקרב אל דוכן הנאומים בקדמת הבמה. היא התקדמה בצעדים קטנים כמו לדחות את הסוף, כמלח הצועד על לוח עץ, כשמאחוריו, חרבם של שודדי הים דוחקות בו ולפניו ים סוער מלא כרישים. צעד ועוד צעד, מסככת על ענייה מהבזקיי האור שבקעו ממצלמותיהם של הצלמים, שעטו עלייה כלהקת צבועים. לבסוף היא הגיעה אל הדוכן, הקהל נרגע מעט ושקט ירד עלינו, כולנו חיכנו למוצא פייה. נינט סידרה את המיקרופון, כחכחה בגרונה, כשלפתע משום מקום הגיחה טמירה ירדני ונעמדה על ידה על תקן הלחשן. נינט הביטה הצידה לעברה, ספק חוששת, ספק שואלת, השתהתה מעט, והפנתה את מבטה אל עבר הקהל ומשם אל הדף שחיכה לה על הדוכן וקראה "אני מודה לכם על כך שהאמנתם בי לאורך כל הדרך מקרית גת, דרך כוכב נולד, דרך הדיסק המהפכני שלי, בו ביטאתי את השקפותי המדיניות והחברתיות, אל משרד ראש הממשלה".
באותו הרגע התעוררתי, מבועת ומיוזע, כל גופי רעד. קמתי מהמיטה וברגלים רועדות גררתי את עצמי אל חדר האמבטיה. פתחתי את ברז המים, שטפתי את פניי והבטתי במראה. נינט טייב ראש ממשלה חשבתי, האם זו הזיה או מציאות? יצאתי מהמקלחת ונגשתי אל המטבח, הפעלתי את הקומקום, עדיין המום מעט מהחוויה הטראומטית, המים רתחו והכנתי לי קפה. נגשתי לסלון והתיישבתי על הכורסא, לקחתי לגימה הגונה מהקפה, הצתתי סיגריה ונשכבתי לאחור. נינט טייב ראש ממשלה? האם הפציע שחר חדש ולא שמנו לב כי שקענו בתנומת הצהריים שלנו, וכך התעוררנו מבלי משים לעולם חדש?למה היא מתאימה לכהן כראש ממשלה? למה לא, ובכל זאת ננסה לשוות לפנינו ארשת פנים רצינית לרגע ולדוש בסוגיה בכובד ראש.
היא פרצה לתודעתנו בתוכנית המעצבת את רוחנו "כוכב- נולד", בה הכרנו ילדה שמנמנה וחיכנית (מאז התהפך החיוך), שהגיעה הרחק מהפריפריה והכרך הזוהר, מעיירה שכוחת אל וכבשה את ליבנו. הניגוד המוחלט לכוכבניות של ימיינו, מייצגת את המזרחיות המקופחת שנים על גבי שנים, שהגיע זמנה לפרוץ אל הפריים טיים, רוצה להצליח לשנות ולשכשך בביצה (ראה ערך עמיר פרץ, מלבד שוני קל, עמיר פרץ נצרב בתודעה דרך התוכנית החדשה המעצבת את רוחנו "ארץ נהדרת").
נינט פצחה בדיאטה שסוקרה בכל כלי התקשורת בצורה שלא מביישת סיקור שחיתות בצמרת הפוליטית. הלעיטו אותנו על בסיס יומי, בכמה יפה היא רזתה, וכמה היא מתמידה בדרכה, מכך ברור שאם היא הצליחה לרזות בצורה מרשימה שכזאת, הוכיחה היא אורח רוך, נחישות וכוח רצון עילאי. לפיכך, אפשר להסיק שמוכנה היא למשימה המאתגרת הבאה, השכנת שלום במזרח התיכון (ראה ערך אהוד אולמרט, מלבד שוני קל, אהוד אולמרט היה זקוק לניתוח עפעפיים כדי להביא את בשורת השלום אל עירנו).
חברתנו המפוררת זקוקה נואשות לרוח רעננה שתבטיח יותר ממה שמסוגלת לקיים (ראה ערך מפלגת הגמלאים).
בזכות עושר בלתי נדלה, גוף כלכלי מהחזקים במשק, חברת הפקות עקשנית ומשרד פרסום ששלמו לו ביד רחבה, תצליח כפי שהצליחה עד כה בתחום המוזיקה, וזאת מבלי שהוציאה ולו שיר אחד, למתג את עצמה כראש הממשלה האידיאלי (ראה ערך גאיידמק).
יהודה לוי, המוכר לכולנו כיודה המדהים, יכול למלא בצורה חיננית להפליא, את התפקיד החשוב של מזכירת ראש הממשלה ואף להתקדם במעלה הפרמידה בעזרת חיוכו המשובב (ראה ערך רוחמה אברהם).
כשנשאלו מעריציה (וישנם המון מאלו להפתעתי הרבה), אם נינט תרוץ לראשות הממשלה תצביעו לה? נענינו ללא התלבטות "בוודאי". ולמה דווקא לה? התעקשנו להבין "כי היא אדם חביב, אמיתי וכנה" נענינו בהתלהבות קופצנית "והיא מהממת, אז מגיע לה" מתברר שכיום מספיק להיות מהמם בשביל לכהן כראש ממשלה.
נינט משקפת את הגישה החדשה של איוש תפקידי מפתח בחברה הישראלית, ללא כל קשר ליכולת מוכחת.ומן הסתם, בתקופתנו מגיע לנינט לכהן כראש הממשלה לא פחות מסוסו של קליגולה (קליגולה היה קיסר רומאי, שהמליץ לאות זלזול בסנאט ובמוסדות הרומים העתיקים למנות את סוסו אינקוטאטוס לקונסול), הרי בזכותה רובנו כיום הולכים על ארבע, חשיבתנו לכודה ברסן, ראייתנו מוגבלת וברצון ובאהבה אנו אוכלים קש, וזאת ידידי ההבדל בין הסוסים של אז לחמורים של היום. ואם אתם עדיין מתלבטים, או אולי בטוחים איזה פתק לשלשל בקלפי, דעו לכם, שידידתנו נינט הייתה אומרת בארשת פנים רצינית, שהחיים הם סרט מרתק, בשביליי משנה ישנם תסריטי משנה שנועדו לנו האנשים שחיים בכאילו וחושבים בכאילו, בקיצור החיים הם טלנובלה.
