צלילים מצל צלים

בלב החורש
עצים מוריקים
שביל חצץ
אבנים בשוליו
שער מתנדנד ברוח
בית קטן עם גג אדום.

צלילי מוסיקה שקטה
בוקעים מבעד לחלון הלבן
כקרני שמש דקיקות
שחודרות בין צמרות העצים
במעבה היער.

בצל העצים בקצה השביל
אתה ניצב, מהוסס
 מתלבט,מתנדנד
כמו השער ברוח
נקרע בין אהבתך
סערת תשוקותיך
אל מול חומת מציאות
אפורה וקודרת.

ומי חשב שאי פעם
עוביה הבלתי חדיר
יעמוד בטווח ראייתך?!