בלי נדר

אני משתפר בכתיבה עיוורת, הסתכלות מנוקרת
איך סביבה מכוערת מייצרת עוד עלילה מיותרת
שגוררת אותי להיות ער שוב בשעה מאוחרת
עם מקלדת מדממת ושפה משוחררת
אז אספר לכם בלי נדר, על זר שגר אצלי בחדר
עם מבט פולשני, וארשת חמורת סבר
איך מבטינו נפגשים רק כשכבו כבר כל היתר
ושיחותינו הסתומות נוטות להסתיים בקצר
ולעיתים קרובות בלי מסר, או הרגעה של היצר
שממלא את החדר בדחף לחפור איזה קבר
סופר בלב עד עשר, או עד שאירדם
שומר טינה, אוגר אנרגיות עד ליום שאתנקם
נושם עוד אטימות אחרונה לפני שתעלם
ומתנחם בעובדה שאתה זר, בלי נדר
גם אם בינתיים אתה חי אצלי בחדר