שִׁינֵי זְמָן

נִים עֶצֶב שָׁב וְהִבְלִיחַ בַּחֲרִיקָה קַלָה,

נֶעְצָר לְחֶלְקִיק דָק, רִיק

תָּלוּי עָל בְּלִימָה.

הֵיעָדְרוּתָה, כְּשֵׁן חָסֵרָה בְּגָלְגָל הָכָּרַתִי

שֵׁן הָלְבִיאָה וְאֵין אַחֶרֶת לְנֶחָמָה.

וְשֵׁן חָלָב שְׁנָשְׁרָה בְּלִי דֶמָע,

רָק בָּת צְחוֹק אָמִיצָה שֶׁל יֶלֶד

וּתְפִילָתוֹ לְשָׁי.

וְתָחְתֵיהַ אַחֶרֶת, הֵנֵצָה בְּחִיוּך מְבַצְבֵּץ.

מתנַחְשֵׁל הַמָסוֹעַ, לְחָשֵׁק וְלַחֲבוֹק אֶת החָי.

©

©