יש רגעים

לִמַּדְתָּ אוֹתִי
לָחוּשׁ בִּקְצוֹת אֶצְבָּעוֹתַי הַכְּווּיוֹת אַתְּ מַגָּעָם הָרַעֲנָן שֶׁל הַדְּבָרִים
לִשְׁתוֹת מִימֵי הַמַּעְיָן לַמְרוֹת שְׁפַתַּי הַסְּדוּקוֹת
לִצְעֹד בְּרַגְלַי הַמְּיֻבָּלוֹת עַל הָאֲדָמָה הַחַמָּה, הַמֵּיטִיבָה
לְחַבֵּק אַתְּ הַנִּמְצָא מוּלִי גַּם אִם כְּתֻפֵּי שְׁמוּטוֹת
לְחַיֵּך גַּם אִם שְׂפָתַי חֲשוּקוֹת מִכַּעַס

לִמַּדְתָּ אוֹתִי
מַהִי אַהֲבַת הַזּוּלָת
מַהִי חֲשִׁיבוּתָה שֶׁל יְדִידוּת
מָה כֹּחָם שֶׁל מִלִּים

וְעַל כֹּחַ הַשְּׁתִיקָה שֶׁבֵּינֵיהֶם,
מָהֵם עֶרְכָּם שֶׁל חָיַיִם
וְעוֹד יוֹתֵר

לִמַּדְתָּ אוֹתִי
לְהִתְחַבֵּר מֵחָדָשׁ אֶל חַיֵּי
לַחְדֹל מִלָנוּס מֵעַצְמִי,
לְהַפְסִיק לְהִתְיַחֵס אֶל עַצְמִי כְּאוֹיֵב
לְהָבִין,

כִּי הָאֹשֶׁר מְעַט,

אִם אֵדַע לְאוֹצָרוֹ - כֹּחוֹ יִתְעַצֵּם

לִמַּדְתָּ אוֹתִי
כִּי הַדְּבָרִים כֹּה קְרוֹבִים
וְהַהַחְלָטָה

בְּיָדִי!