רגש העונות

נסגר אני במקלט עם הזיכרונות
שבחוץ עכשיו יש רוחות עזות
כל זיכרון שעכשיו נחרט במוחי
זה כעלה השלכת הראשון
שנבל מהעץ
עכשיו דיכאון

האהבה הייתה חמה
עד שבחרתי להיפרד ממך
הדמעה הראשונה שזלגה על לחייך
כמו היורה שמנגן עכשיו בחלונות
ביתי וביתך ללא הפסקה
כמה אהבתי אליך לא נגמרה

בחוץ עכשיו פרחים
ואני בתוך ביתי הנעים
מנסה לשכוח את מה שהיה
ומתמקד בסימנים של החופש
כפרפר שעף בטבע
והדיכאון שמתנדף לעיתו