דואגת

אני רואה אותך במצבך הרע,

ושום דבר בזמן האחרון לא השתנה.

אני כל הזמן אומרת שאת תהיי בריאה וטובה כמו תמיד,

שיום אחד אני ארגיש איתך שלווה, אולי בעתיד.

השמש תאיר על שתינו,

והתקווה תחזור אלינו.

אני אוכל להודות לך על מי שאת,

ואני אסתובב בעמקי נשמתך,

מהמדבר הגדול והחם ועד הצפון הרטוב והקר.

בכל פעם אני אחבק אותך מחדש,

ואני אנשק אותך כאילו את היית אמי.

אני מסתכלת אל האופק כשאני יושבת לי בשדות,

חושבת עליך, ודואגת לך כל הזמן.

אבל מה אני יכולה לעשות

חוץ מלהיות איתך ברגעים הקשים, לידך כאן.

אני מתהלכת ברחובות עם ריקנות ואכזבה.

לא רק ממני אלא מכולם שלא רואים שאת פגועה.

זה לא מגיע לך,

לא אחרי כל השיטפונות שספגת בשנה האחרונה.

אני רוצה שיהיה לך רק טוב.

אולי גם אחרים ירצו בכך ממש בקרוב.