אל תראני שאינני

אדום שיערי ושערי פתוח לארח לך סיגליות,

בפתח מפתני אַל תשתהה בהקיץ

רוחות ינשבו בחרס, יצננו את הזמן שלימים התאדה.

שב נא אצלי ואציל את החושך מאישון שֵדָהָה

תנוח רגלך להדום ודם כבשנך

לא יסער את היום שהיה

וּפדית כעסך מתוך משכבך במשכני,

אזי נגולל נעורים שקלפו בהרס שטרם מוּצה,

לא נרחם על מחר שאולי יתפורר במחלפות

בחליפות אצילות לא נגלם תשוקתנו

עת זיכרון ישן יתיז שמיים על מצע