04/12/00

המעבר מכאב לאושר

מטי הייתה אישה גבוה אשר השנים חרטו את קוויהן בפניה. סנטרה הבולט

ותווי פניה הקשוחים היו ניגוד מוחלט לאופייה הטוב והעדין. מהתמונות המשפחתיות התלויות על קירות סלון הבית ניבטה דמותה היפה, הצעירה, החייכנית והתמירה. בת יחידה אשר פונקה על ידי אביה האוהב עד אשר נפטר ממחלה בעודה נערה כמעט ילדה. עצב רב מילא את ליבה הצעיר מותו של אביה האהוב. ימים רבים ביכתה את חסרונו. תלמידת בית ספר מוכשרת ומצטיינת אשר נאלצה לצאת לעבוד ולפרנס את אימה ואת עצמה. היא לא רצתה לוותר על לימודיה כך למדה ביום ואחר הצהרים עבדה. מטי זו שהכרתי קירות ביתה היו מכוסים גובלנים צבעונים אשר רקמה ביד אומן. בשלנית מעולה של מאכלים בלקניים ערבים לחך. אישה טובה, אשר וויתרה על מימושה העצמי למען משפחתה. היותה כבדת שמיעה ,נוסף לגורמים אחרים, שהשפיעו על מצב רוחה העגום בדרך כלל. דיכאונה גבר לאחר מלחמת יום כיפור, בה נפצע קשה בנה הבכור אבי אשר נשאר נכה. מטי לא סלחה לעצמה על אשר לא מנעה ממנו לצאת לאותה מלחמה ארורה. הוא אשר לא נקרא למלחמה ולמרות זאת יצא אל שדות האש. ככל שדיכאונה העמיק חיפשו בני משפחתה האוהבת וידידים כיצד לחלצה מתוכו ולהסב לה אושר. יום אחד עלה וצץ רעיון  על ידי ליאת ידידת המשפחה  לעשות לה מסיבת הפתעה ליום הולדתה  השיבעים. הציעה זאת לבעלה מואיס של אשר קיבל זאת בשמחה ונשבע לשמור את הדבר בסוד. משקיבלה ליאת את הסכמת  הבעל החלה לגלגל את הרעיון הלאה. הציעה זאת לאבי ודודו הבנים ונשותיהם ומשנתקבלה ההצעה   בברכה על ידם,יצאו ההכנות לדרך.למקום האירוע, נבחרה מסעדה בולגרית ביפו.המקום מתאים לאופי החוגגים ויהיה גם נגיש לבן הנכה. מאותו רגע החלו המארגנים לעבוד על הפרטים העיקריים:תאריך המסיבה והתפריט, רשימת המוזמנים ומספרי הטלפון שלהם. משימה זו הייתה קשה במיוחד כוון שפרטים אלה רובם נמצאו רק אצל מטי, אולם הבנים בתחבולות שונות בעזרת אבי המשפחה עמדו בקשיים וחילצו בערמה את מספרי הטלפון. שבוע לפני המועד  הזמינו ליאת ובן זוגה את מטי ומואיס לציין יחדיו את יום הולדתה בשבת הבאה במסעדה ביפו. המוזמנים שרגילים היו לציין מועדים שונים בחברה זו נענו להזמנה ברצון. אז תואם בין ליאת ושאר המארגנים כי כל האורחים יגיעו  לאירוע בשעה שתיים עשרה בצהריים ואילו שני הזוגות האחרים יגיעו כמחצית השעה אחריי כן. ביום השבת המיוחל באו למסעדה הבולגרית ביפו, שניי זוגות השכנים לציין יחדיו את יום הולדתה של מטי.

 עוד לפני כניסתה פנימה הבחינה כלת יום ההולדת כי רכב הנכים של אבי,בנה הנכה –נמצא במקום או אז הבינה כי אבי  נמצא. עם כניסתה למסעדה פנימה ראתה אותו עם אשתו וילדיו וכן גם דודו בנה הצעיר כלתה וילדיהם.

נרגשת עד דמעות נכנסה לאולם ההומה בניי משפחה וחברים קרובים. מופתעת ומאושרת עברה בין הקרואים לחצה ידיים ונשקה בחמימות המפורסמת שלה. משהסבה עם כולם לשולחן הורמו כוסות היין לברכת לחיים והסעודה החלה. בין מנה למה הקריאו  הנכדים ברכות. לבסוף הודו מטי ומואיס בעלה כשהם קורנים מאושר לכל האורחים ובמיוחד לנכדים. הם שלא היו נואמים גדולים בעברית, עשו זאת בדרכם ותיבלו את דבריהם בבולגרית. משתמה המסיבה נפרדו מטי ואורחיה בחיבוקים ונשיקות. בדרכנו הביתה לאחר המסיבה אמרה לי כי מעולם לא הרגישה שימחה ואושר כפי שביום זה.