הדינוזאור העדתי - מבוסס על מקרה אמיתי.
ותכפו הימים, וגברו השניות והדקות והרגעים ומלחמת העולם הספרדי והאשכנזי הייתה טיפשית לחלוטין והפילה חללים הרבה, אבל זה היה לפני מאה שנה ואולי גם לפני חמישים שנה שהממסד המפאיניק"י הביט באחינו הספרדים בעין רמה וברגל נעולה לא אבה להבינם, אלא אמר "אנחנו יודעים מה טוב בשבילכם!" ואמנם נשארו מובלעות דינוזאריות פרהיסטוריות שבהן שפטו ברנשים לפי מוצאם. אממאי, במהלך עשרות שנים התערבבו העולמות זה בזה כסלט ירקות קצוץ דק ונשזרו כפרח שושנה אחד ברעהו אם על ידי נישואין עם רבע עוף ובורקס ואם על ידי שילוב מלא בצמרתה של המדינה. כך זה היה כמו נרות שדולקים אחד מול השני אבל השעווה נעלמה בגלל האש.
אבל תמיד נשארו כאלו שהדבר נשאר בעינו. כמו נשארו שרידים מן העולם הפרהיסטורי הארכאי. כאלה שלא הכירו בהווה. אלא הראש שלהם, כמו ראש בת יענה המקפצת במדבריות סודאן וצ`ילה – נשאר עמוק באדמה.
והנה אנו פונים ומשימים פעמנו אל ספרית מתילדה בתל אבו ראס, שמה כיהנה במשך שנים רבות לאין מספר בקובתה המצופפה. והנה אנו שבים אל העוזר מוקי מכישי. אותו עוזר צנום שבמקרה זרתה הרוח את אבות אבותיו לארבע קצוות תבל כפי שנאמר בתפילת השבת "מי שעשה ניסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ, חברים כל ישראל ונאמר אמן. אלא שהמתעתד לקרות בסיפור לא ענה על ההמשך "חברים כל ישראל" הנה סבו של מכישי נולד בפולניה ואם אמו נולדה ברודוס – אותו אי ידוע במורשתו הספרדית המהוללה. אך מכישי לא הכירה..
והנה חלתה מתילדה ומכישי החליפה למשך אותו היום. והוא נשאר לעמוד בדלפק הספריה ולשבר ספרים לזאטוטי מעלה יחד עם זאטוטי מעלה. במה דברים אמורים?, שזאטוטי מטה לא יכלו להגיע לדלפק ולהניח ספריהם וזאטוטי מעלה כן יכלו לעשות זאת...
והנה הגיע אחד, עז פנים. אדם וכיפה שחורה של קצב שפונדרה על ראשו ושפם משופם והוא עוז והדר ועיזוז וכבוד. והוא קרא בקול:
"איפה אני יכול להניח את התיק?" שהיה זה תיק טיולים גדול.
ומכישי הביט בו לרגע ואמר בצורה יפה: "בבקשה, דבר יותר חלש!"
ואותו עז פנים המרה פיו ואמר: "מה, עכשיו סגרת לי את הפה. עכשיו סגרת לי את הפה!" וכל זאת בקול גדול.
והנה אותו אחד ששמו היה יעקב ישב בשולחן . פשוט כך, והחל לעיין במגזין מז`ורנאל שז`ירנלו אותו בשנת יר"ח והחל לקשקש ולהמרות את אמרי פיו של מכישי.
ונה אשה אחת הפילה בטעות ספר כבד כאבן על רצפת הספריה והוא הוטח בקרקע בקול רעש גדול אדיר וחזק. ואותו יעקב שריח עראק מפיו החל לצעוק ולצווח כמרמיטה ביער: " תראי, את הופכת את הספריה, את לא מתביישת, יא ז`רבובה מזרובה בינת אל עמא!"
ואותה אישה, ששקטה הייתה, נחרדה אל ליבה ולא אבתה לענותו פן יסחף בשבט לשונו ויקללה נפש. והדבר רק העלה את חמתו של אותו אחד והוא ציעק וציעק. ומכישי ניגש ועמד מול אותו אחד ואמר:
"לא תדבר ככה בספריה, שמעת?!"
ואותו אמר בחרי אף שממנו נודף ריח של מחיה ועראק זאחלאווי:
"מה, בגלל שאני ספרדי אתה מדבר אליי ככה? היא אשכנזיה ואתה אשכנזי ועשיתם יד אחת נגדי? אתה לא מתבייש יא חתיכת בן ז..."
ואותו מכישי טרם נתקל במן יצור קוצני וצווחני שכזה והעניין של ספרדי אשכנזי לא היה לרוחו:
"איזה שטויות אתה מדבר, זה לא קשור! אני בעצמי חצי ספרדי! ועכשיו שמור על השקט או שאקרא לשומר מסיקה!"
"נו נו תקרא יא בן אלף ז..." ניפנף יעקב באגרופיו וקרב אל מכישי "בחיי, אני אחכה לך ליד הספריה ואחסל אותך... לא לא.." חכך יעקב ושינה את דעתו "אני אביא את שני הבנים שלי. הם אוכלים צ`יטה לארוחת בוקר!. אתה תלמד מה זה להתעסק עם ספרדי טהור! יא וולד כחבא!"
ומכישי ראה כי העסק מסתבך, הלך לחפש את השומר מסיקה והשומר בא ונעמד ליד יעקב וביקש ממנו לצאת וההוא לא אבה להינחם ולהמשיך לשפוך את מר ליבו:
"אני אקנה שני זו`רנלים ואשב בבית הקפה הכי מכובד. יא הומו! לך לעבוד בבניין ולא בספריה. בטח גם צבא לא עשית!"
ומכישי הוציא את הארנק ושלף את צו המילואים מול אותו אחד ויעקב הפטיר: " נו נו.. בטח אתה משרת חצי יום, שותה קפה ובורח הבייתה יא אשכנזי! רק בגלל שאני ספרדי אתה מתייחס אליי ככה. שמת עליי עין כבר מהרגע שנכנסתי לכאן!"
קוראים חרדים סובבו את הניצים ושתקו. ומסיקה. אחז בעדינות בזרועו של יעקב . אבל הוא נשאר שתול במקומו כמו עץ אלון על פלגי מים:
"רק בגלל שאני ספרדי! אתה יודע בכלל מה זה ספרדי? אני ספרדי טהור! משכונת שעריים!"
ופתאום נשמע מאחורה קול עלום:
"בסטה! דשה לו!" (די תניח לו)
"מה זה מה זה? איזה בסטה ואיזה בטיח! כאן לא שוק" צרח יעקב כבסטיונר בשוק.
"כבודו יגיד לי משפט אחד בלאדינו ואני אקרא לך ספרדי טהור..." היה זה לא אחר מאשר משה בואנו שועה הארץ ואותו ס"ט פריק של לאדינו שנתגלגל במחילות השעה אל כפר הנוער דירושלים ונתמנה שם למורה ואחר כך לרב שהיה מפריד בין העדות השונות בכפר הנוער למען יטב כוחם של בני הספרדים ויתש כוחם של המתקראים תימנים. וכעת נתגלגל לספריה בשל חוב של בנו סלבדור.
"מה אתה מקשקש. לדינו אינעל דינו!"צווח יעקב "הספרן ההומו הזה יאכל אצלי קצוץ! תיכף תראה! יא חתיכת סמרטוט! יא איבן אל שרמוטה!" נופף באגרופו מול הספרן מכישי וצווח בלשון בלתי הולמת וחירף לשונו בלשון זימה וגסות רוח.
"אז אתה לא יודע לאדינו?" אמר בואנו בקול והוסיף "אתה יודע, אצלנו אומרים אב`לאר סין פינסאר אז טיראר סין אפונטאר!" (לדבר בלי לחשוב זה כמו לירות בלי לכוון)"
"אפונטאר אפונטאר באים אמא שלך הצולעת! לך חפש מי ינענע אותך! גם אתה אשכנזי כמוהו" הצביע על מכישי.
"כבודו הספרדי. המשפחה שלי מסלוניקי יוון ולפני כן הם הגיעו מקסטיליה שבספרד ואין יותר ספרדי מזה. אשתי מסראייבו יוגוסלביה!"
"יוגוסלביה. משם באו כל החסידים עם השטרמבלאך והזונגל`ך. אשכנזים שאוכלים גפילטע פיש! אני מכיר אותכם! אני אוכל חמש כמוכם לארוחת בוקר"
"תיזהר לך יא חתיכת קבסה דל גואבו! (ראש ביצה)" צווח בואנו.
"גואבו גוייאבה יא זיב אל חמאר! כמו שאמרתי. גם אתה אשכנזי כמותו. בשבילי כל מי שבא מאירופה הוא אשכנזי. כשהבת שלי תתחתן עם אשכנזי אני אשב שבעה! כשהבת שלי יצאה עם אשכנזי אני נעלתי אותה בארון שבוע ימים, עד שהתחרטה."
"אתה דפוק!" הטיח מכישי"בכלל מי המציא אותך יא דינוזאור עדתי שכמותך!"
"אותך אני אחסל היום או מחר! יא וולד א זב!" צרח ונופף באגרופו " טפו עליק יא זבל! אוכל קוגל ומתעצל לומר סליחות כל חודש אלול!"
"ואתה אוכל קטניות בפסח! נו, אז מה?" גיחך מכישי.
"אתה מדבר על ספרדים?. מאיפה אתה בכלל? מאיזו משפחה?" אמר בואנו מנסה לשלוט בעצמו.
"מה זה משנה?" צרח יעקב "מה, אתה חוקר אותי?יא אשכנטיזי!"
ולפתע הופיעה דמות נוספת. אדם בעל בלורית. בלונדיני בעל כיפה שחורה וכובע עגול ליטאי. הוא חש אל יעקב כשהוא אומר:
"טאטע טאטע!, לאן נעלמת? שוב שתית?"
"לא שתיתי... פשוט האשכנזיפת הזה והאשכנזיפת הזה זורקים אותי מן הספריה בגלל שאני ספרדי..."
הבחור צחק. הוציא כדור מחבילת כדורים והגיש לאביו. אביו לקח את הכדור ובלע אותו. אחרי כן יצא החוצה בצעדים איטיים. שם חיכתה לו אשתו.
הבחור התנצל ופנה אל הנוכחים: "בכלל שם המשפחה שלנו הוא דוידוביץ`. אבא שלי יודע יידיש יפה מאוד. הוא נולד בפולין. בקרקוב. פשוט לאבא יש בעיות שתיה וכשהוא שותה הוא מתבלבל ונעשה ספרדי. וגם נעלם מן הבית. הוא גדל בשכונת שעריים ברחובות והיה שם האשכנזי היחיד. יש אצלו בלבול יוצרות. כשהוא פיכח הוא יריץ משפטים ביידיש. כשהוא שיכור הוא יסתפרד ויקלל בערבית... יש לו בעיה ואנחנו מנסים לטפל בזה. פשוט נכנס בו השד!"
"השד העדתי!" גיחך מכישי והבחור הביט בו בעצב רב..
"הוא עושה לנו בושות!" אמר בואנו "הוא מלכלך את השם של העדה הספרדית. עושה לנו לונסו סרוויסיו (שירות דב) והוא בכלל סמך מם!"
"מה זה ס"מ?" שאלו מכישי והבחור
"ספרדי מתחזה. צריך לשלול לו את הרישיון!"
