את אומרת

את אומרת שאת אוהבת אותו.

את אומרת שאת לא יכולה בלעדיו.

את אומרת שאת אוהבת את העיניים שלו.

את אומרת שאת כל היום חושבת עליו.

את מתרגשת, את מאוהבת.

אך למה כשאני רואה אותך איתו

את מסוגרת,

ואינך רואה אותו.

מה את באמת מרגישה?

האם את מפחדת להישאר בודדה?

האם את מעדיפה להישאר אומללה?

האם את באמת שמחה?

אני כותבת לך כי אני דואגת.

אני מנסה להבין מה את מחפשת.

אני רק רוצה שתהיי מאושרת,

בגלל זה אני שואלת: