השוטר אני והצדק

לפני כחודשיים נעצרתי ברחוב זניח ביפו על ידי שוטר שרצה מאד להתווכח איתי אם עצרתי או לא עצרתי לצד תמרור עצור....

השוטר טען להגנתו כי תמרור עצור מחייב עצירה מוחלטת!

הסכמתי  איתו בצורה חד משמעית ואף חיזקתי את דעתו בהצביעי על נהג אחר שלא עצר ....

הויכוח התפתח למה שנקרא לטעמי "הבנת הנראה". האמת, השוטר לא ידע שאני בוגר הקורס להבנת הנראה של עו"ד מפורסם ועל כן הצדק עמד לצידו אך החוק עמד לצידי....

"מהו אורך הזמן הנדרש לעצירה המוחלטת?" שאלתי את השוטר...

"אפילו הרף עין" ענה השוטר והשתמש במילים יפות כדי לשמור על רמת ויכוח נאותה...

"זה העניין" אמרתי לשוטר. "בזמן שמצמצת בעינך עצרתי עצירה מוחלטת ולכן לא הספקת לראותי מבצע את העצירה כחוק"....

השוטר נבוך קמעה ואגל זיעה ניגר על מצחו. ראיתי את המצוקה המשודרת מפניו ורחמי נכמרו בהמוניהם...

ככה זה בחיים ניחמתי אותו, יום אחד אתה צודק והחוק אתך ויום אחד אתה צודק והחוק נגדך....

כדי לא לאכזבו הצעתי לו עסקת טיעון: "הבה לי דו"ח אזהרה בלבד ללא קנס ונקודות ואני אתחייב להאריך את העצירות שלי שגם אתה תוכל לראותן....

הסכמנו.

קיבלתי "אזהרה" במקום דו"ח.

מאז, לכל מקום בארץ שאני צריך להגיע אליו, אני נוסע דרך הרחוב הזניח ביפו רק כדי להוכיח לשוטר שאני מבצע את חלקי בעיסקה כמו שהתחייבתי... (לא לשכחו שאני גר בשרון)

הבעיה, שמאז ועד היום לא פגשתי את השוטר אורב בפינה המטופשת הזו....